Featured

תרמית המיליונים וועדת האתיקה

נכתב על ידי דורון ברגמן:מייל :dbar6519@gmail.com

סלולרי : 055-9442167

עדכון אחרון 10.10.19(לפני נספחים )

רקע קצר

חברת א.ברגמן בע"מ הינה חברה משפתית קבלנית, שפעלה עד סוף שנות השבעים של המאה העשרים ונמכרה לאורי דורי לאחר שמנהליה (אבי וסבי ) נפטרו בנסיבות טרגיות . מחסן החברה ברחוב חלוצי התעשייה 126 שנבנה בשטח מנהל הועבר ליורשים . המחסן כלל שטח בנוי של 2000 מ"ר שנבנה בשטח מגרש של 3200 מ"ר ..במסגרת ירושת סבתי ( אם אבי ) ירשתי 10% מהבעלות בנכס וכמוני גם אחי ואחותי . במהלך עשרים השנים האחרונות הנכס כולו הושכר למאפיית אריאל .

הפרשה

בשנת 2013 נותק הקשר ביני לבין משפחתי בעקבות סכסוך עמוק .בשנת 2017 פנתה אלי אחותי סיגלית רובינזון ובקשה שאסכים להצטרף לתהליך הקנית השטח ממנהל מקרקעי ישראל , ולחתום על ייפוי כוח לעו"ד בני לב קורן שנשכר מטעם השותפים לבצע את תהליך ההקניה מול המנהל .

כבר בתחילת המהלך עלו ממצאים ,שהצביעו על התנהגות בחוסר שקיפות של עו"ד בני לב קורן ונציגת משפחתי סיגלית רובינזון . עם סיום הליך ההקנייה הודיעה לי סיגלית כי ייתר השותפים החליטו להעמיד את הנכס למכירה , ולצורך כך נשכר עו"ד בני לב קורן שיטפל בהליך המכירה מטעמם. כשלושה חודשים בהמשך התחוור לי על ידה כי נמצא רוכש לנכס במחיר של 6.7 מיליון ש"ח , וכי חוזה אמור להחתם תוך שבוע עד עשרה ימים , ולכן התבקשתי לאשר את הסכמתי למכירת חלקי.

התניתי את הסכמתי בעמידה בשני תנאים מצטברים :

1.קבלת תצהיר מכל אחד מבני משפחתי שאין להם כל תביעות כלפיי חלקי בנכס שימכר , כדי להבטיח שאכן חלקי יועבר אלי בהתאם לחוזה המכירה ,שינוהל על ידי עו"ד בני לב קורן .בשלב זה הודעתי מפורשות לכל הנמעורבים כי עו"ד בני לב קורן אינו מייצגני עוד . 2.חשיפת זהותו של הקונה .

משפחתי סירבה באופן גורף לשתי התנאים ולכן הודעתי על סירובי למכור את חלקי .

במכתב שהתקבל ממשרדו של עו"ד בני לב קורן כחודשיים לאחר סירובי התברר כי כשבועיים קודם לכן חברת לב קורן השקעות ונכסים בבעלות עו"ד בני לב קורן וחברת נוספת שנרשמה על ידו בסמוך לעיתוי המכירה, רכשה 50% מהבעלות על הנכס ובכלל זה חלקם של בני משפחתי. .

רכישה זו נעשתה כשעו"ד בני לב קורן פועל לכאורה כעו"ד המייצג את המוכרים מול חברה בבעלותו הרוכשת את הנכס .ולהלן חלק מהמכתב :" דורון שלום רב,משרדנו ייצג את הרוכשות בעסקה שבנדון: חברת לב קורן השקעות ונכסים בע"מ וחברת קאישא השקעות 2018 בע"מ. מרשותיי רכשו את זכויותיהם של משפ' אכסף, וזכויותיהם של אהובה, סיגלית ואביב ברגמן."

מישל

הכתובים מתארים בפועל זיגזוג בו זמני של עו"ד בני לב קורן הפועל בשני "כובעים" הנמצאים בניגוד אינהרנטי אחד ממשנהו, וכל זאת בחוסר שקיפות מול צד קשור (אני ).התנהלות שמטרתה הטעיה ופגיעה בזכויות המיעוט תוך הפעלת undue influence כפי שישוקף בהמשך.

עד למכירת חלקה של משפחתי אימי אהובה ברגמן קיבלה את דמי השכירות עבור כל בני המשפחה והעבירה ישירות אלי 10% מההכנסות לכאורה , בהתאם לחוזה השכירות . בעקבות שינווי הרכב הבעלות , התמנה עו"ד בני לב קורן למנהל הנכס .עם התמנותו הוא התנה את העברת חלקי בהתניה בלתי חוקית שהציפה מניפוציה וניסיון להפעיל לחץ בלתי חוקי לצורך מכירת חלקי ולהלן עיקרי הדברים :

עד לשינוי הבעלות חלקי בדמי המשוכר החודשיים הועברו עבורי לחשבון חבר במשך מעל לשלוש שנים (מטעמים טכניים הכרחיים ). על מנת למסד את העברת הכספים לאור שינוי הבעלות , ביקשתי להעביר לרשותו ייפוי כוח לטובת חברי לצורך קבלת הכספים בחשבונו של חברי כפי שהתבמע קודם לכן . עו"ד בני לב קורן סרב לקבל יפוי כוח רגיל ודרש כי אמחה את זכויותי לקבלת דמי השכירות החודשיים מהנכס לחברי או לחילופין אתן ייפוי כוח נוטריוני לטובת חברי .

קבלת הכסף באמצעות חשבון חבר שונה מהותית מהמחאת זכות או מייפוי כוח נוטריוני ולכן הקשיתי ושאלתי מדוע ייפוי כוח רגיל אינו מספק .תשובתו במקורה מובאת להלן .

" יפוי כח לאדם שאינו עו"ד חייב להיות נוטריוני אבדוק אם ניתן לעשות העברה מהחשבון  באופן חד פעמי "

ברור משפטי הבהיר כי המחאת זכות אינה הפרוצדורה המשפטית המתאימה לסוג זה של הוראה .וכמו כן הבירור העלה כי טיעוני של עו"ד בני לב קורן לגבי הצורך ביפוי כוח נוטריוני הינו שקר פשוטו כמשמעו . סעיף 20 לחוק הנוטריונים קובע מפורשות כי ייפוי כוח נוטריוני נדרש רק בעסקאות רכש / מכר נדלניות.מהבירור נמצא כי קבלת כספי שכירות דרך חשבון חבר עבורי אינה כלולה במסגרת זו , כאשר לא מן הנמנע כי עו"ד בני לב קורן שהפך לבעלים של חלק מהנכס או מייצג את הרוכש האמיתי , קיווה כנראה למנף את ייפוי הכוח הטכני לצורך אילוצי למכור את הנכס באמצעות מניפולציות וסחיטה ,שיופעלו מו הסתם על חברי .התנייה בלתי חוקית זו גם היא נעשתה בעודו "מזגזג" בין כובעו כעו"ד , רוכש הנכס ומנהל הנכס .

עו"ד בני לב קורן

בשלב זה ,חקירה שערכתי לגבי ניהול הנכס קודם לעסקה ובהמשך הבשילה לממצאים שחשפו את מהותה והיקפה של התרמית כמו גם את המעורבים בה .להלן עיקרי הנתונים :

.שטח המחסן בכללו כלל במקורו 2000 מ"ר. בשנים 2008-2009 נעשתה הרחבה בהיקף של מעל ל- 1000 מ- 2000 למעל ל- 3100 מ"ר . חלק זניח של הרחבה שחרג מגבולות המגרש ונעשה בניגוד לייעוד פורק לדרישת העירייה . יתרתו של השטח מעל ל- 1000 מ"ר בצידו המזרחי ובצידו האחוקי של המחסן , היווה מאז ובהמשך חלק משטח המבנה כאשר העירייה אינה תובעת את פירוקו וגובה בגינו ארנונה. מעמדה החוקי של ההרחבה שלא פורקה לא הוסדר , (כנראה מטעמי נוחות – ראה בהמשך ) ,אך החוק קובע כי לאחר חמש שנים מיום ביצוע ההרחבה במידה והעירייה אינה תובעת את פירוקה , לא ניתן לדרוש את פירוקה בהמשך , במידה ומדובר בשימוש בייעוד זהה,וכזה המצב במקרה דנן , תהליך אשרור בדיעבד של ההרחבה הינו פרוצדורלי במהותו.

למידת חוזי השכירות העדכניים כמו גם אלו שלאחר ביצוע ההרחבה חשפו כי חוזי השכירות לא כללו עדכון היקף השטח המושכר מ- 2000 מ"ר למעל ל- 3000 מ"ר , למרות שהיקף השטח הבנוי שהושכר ומושכר גם היום גדל ב- 50%. ןכי לכאורה הפידיון המתקבל מהנכס הינו עבור 2000 מ"ר בלבד .("הייתר ניתנים כבונוס ")

לממצא זה יש להוסיף את העובדה כי חוזי השכירות כולל העדכני ביותר משנת 2015 נערכו לכאורה לפי תעריף מ"ר לא ריאלי הנמוך בעשרות אחוזים מתעריפים ממוצעים של מבנים דומים באזור . פירוט והבהרה : הסכם השכירות האחרון נערך לכאורה לפי תעריף מ"ר של 18 ש"ח . התעריף שנלקח על ידי השמאי שהעריך את הנכס קבע כי מחירמ"ר שכירות למבנים דומים הינו 27-28 ש"ח למ"ר . בדיקות שנערכו מול בחברות תיווך נדלן מסחרי מובילות הצביעו על מחירים הגבוהים מ- 30 מ"ר , למבנים בעלי מפרט פנימי ומיקום אסטרטגי נחות מזה של המחסן .

לאור נסיבות אלו ביקשתי מהשותפים בעבר ובהווה , לקבל תצהיר כי סה"כ ההכנסות החודשיות המתקבלות משכירות הנכס , זהות לאלו המשוקפות בחוזה השכירות היחיד הקיים . השותפים סירבו בתוקף לחתום על תצהיר שכזה .

התמונה המלאה התבהרה מכיוון לא צפוי . איתור ד"וח השמאות שהוזמן על ידי אחותי סיגלית רובינזון במרץ 2018 ממשרד השמאים דותן דרעי – אורן נס (ראה תמונה ) מעריך רק שטח כולל של כ- 2000 מ"ר , למרות שהוא מציין באופן מפורש כי אין מדובר בכל שטח המבנה . הסתייגות דוח השמאי וההסבר הניתן שמדובר בשטח שלא הוערך שוויו היות ונבנה ללא אישור לפני כ- 10 שנים הינה מצג מטעה .

להלן מדו"ח שמאי :

מהשוואת הבניה הקיימת לתכנית היתר בניה כפי שקיימת בתיק הבניין עולות מס' אי התאמות: נבנתה תוספת בניה בכל שטח המרווח הצדדי המזרחי של המגרש בצמוד למבנה , התוספת בנויה קיר בלוקים וגג פח ללא היתר. בעורף המבנה במרווח האחורי קיימת תוספת בניה ללא היתר . שטחי הבניה ללא היתר במרווחים הינו כ 1000 מ"ר בקומת קרקע .

להלן תשריט (סכמתי: )הבניה המסומנת בצבע אדום וצהוב ללא היתר , בצבע כחול חצר מקורה " הנכס הוערך בהתאם להיתר הבניה ובכפוף להתאמות להיתר הבניה."

ראוי להבין את המשמעות הכספית והכלכלית הנחשפת לכאורה מנתונים אלו :

מסכת הנתונים והממצאים ובכללם התנהלות המעורבים ,מצביעים בסבירות גבוהה מאוד כי במהלך כ- 10 שנים התקבלו הכנסות לא מדווחות בהיקף של מיליוני שקלים במהלך עשר שנים ע"י המעורבים ובככלם : אמי אהובה ברגמן , עמיראם היידקר וכנראה גם משפחת אכסף . הכנסות לכאורה לא מדווחות אלו נובעות מכ- 1000 מ"ר בנוי שלא קיבל את שיקופו בחוזה השכירות ומהפרש של עשרות אחוזים בין תעריף לא ריאלי שצווין בחוזה השכירות לזה הממוצע הקיים בשוק .מצב שתקף כנראה גם בהווה .

מעבר להשלכות העבר הנוגעות לממצא זה הן כלפי והן כלפי שלטונות המס , ממצא זה עשוי להצביע על ערך מוסף הגלום בנכס שכזה העומד למכירה . הנכס פורמלית רשום ומדווח באופן שמגבש זכות להכנסות נמוכות משמעותית מאלו שבסבירות גבוהה מתקבלות . כל עוד שלטונות המס מאפשרים אנומליה זו ולא חושפים אותה – הרי שמכירת הנכס משקפת הטבה כלכלית משמעותית – למרות שאינה חוקית .

בנסיבות אלו , יש להתייחס לפער הקיים בין השווי שלפיו נמכרה 50% מהבעלות בנכס לבין השווי בפועל של הנכס .השמאים דותן דרעי ואורן נס קבעו כי שווי שני שליש מהנכס עומד על סכום ממוצע של כ- 6.4 מיליון ש"ח . גם על בסיס הערכה שמרנית זו שווי הנכס כולו גבוה מ- 9 מיליון שקלים ..ההשלכות הכספיות והאחרות הנגזרות לכאורה ממצאים אלו הינן משמעותיות ביותר עבור כלהמעורבים ובכללם שלטונות המס .

מי עומד מאחורי העסקה ? התשובה לשאלה זו אינה ברורה לחלוטין . מהשתלשלות הדברים קרוב לודאי שעו"ד בני לב קורן למן הרגע הראשון היה צד מעורב בעסקה ופעילותו כעו"ד המייצג את המוכרים היוותה פאסדה בלבד.דווקא חקירת זהות הבעלים של הרוכש השני קרי חברת קאישא השקעות (2018) דרך ועיתוי רישומה עשוים לשפוך אור על הדברים .

חברת קאישא השקעות (2018 ) נרשמה על ידי עו"ד בני לב קורן בסמוך לעסקה . הבעלים הרשום של החברה ומנהלה הינו קובי בן שבת . בדיקה לגבי זהותו של קובי בן שבת , מספרי טלפון וכתובות לא העלתה כל תוצאות . גם בדיקה לגבי מספר הטלפון של החברה לא העלה תוצאות . משרדה הרשום של החברה נקבע ברחוב השמש 36 קיסריה .מבירור שנעשה נמצא כי בכתובת נמצאת אחוזה בבעלות בעל ההון הרוסי ארקדי מאיופיס , שהגר לישראל בפתאומיות בשנת 2015 .לאחר ניסיונות חוזרים לאתר את קובי בן שבת , נוצר קשר ובו הוא טען כי חלקו בבעלות זניח וכי פעילותו לגבי הנכס מסתכמת בקבלת המחאה חודשית על כמה אלפי ש"ח

כתובת משרדה הרשום של חברת קאישא השקעות ומעונו של קובי בן שבת ברלוב השמש 36 בקיסריה . הבית שייך לבעל ההון הרוסי לשעבר ארקדי מאיוסיף שהגר לישרל בשנת 2015 .

בנובמבר 2018 בעקבות ההתניה הבלתי חקית של עו"ד בני לב קורן לקבלת ייפוי כוח נוטריוני- ששיקפה אמצעי להפעלת לחץ בלתי חוקי ופגיעה בזכויותי ,הגשתי תלונה בגיבוי אסמכתאות לוועדת האתיקה במחוז חיפה .התלונה התמקדה בהתנהלות בניגוד לעקרונות האתיקה והחוק הנעשים באמצעות חוסר שקיפות ,תוך זגזוג בין כובעים הנמצאים בסתירה אינהרנטית אחד מרעותו , לצורך הפעלת לחץ בלתי חוקי ופגיעה באינטרסים שלי כבעל המיעוט וצד קשור בנכס.

במהלך מעל לארבעה חודשים וועדת האתיקה "גררה רגליים ", וזאת למרות העברת מסכת ראיות מלאה וניסיונות מצידי לפשט את הדברים עד כמה שניתן . במהלך חודשים אלו נחשפתי לחוסר שקיפות ומסמוס כפי שרק אדם שעבר תהליךשכזה עשוי להבין .לשכת עו"ד יצרה "משא יסורים " למתלונן כנגד אחד מחבריה , שבמהלכו מאזן הנוחות תמיד יפעל לרעתו . מצב זה הינו דוגמה נוספת לפירוק מנגנוני האיזון והבקרה בישראל 2019 , והוא מתאפשר כפועל מהאנומליה הכמעט יחידה בעולם המערבי , שבה הלשכה מתפקדת כזרועה רגולטיבית המבקרת את חבריה .

לאחר משא "קישוש זרדים " והתעקשות עלה בידי לשוחח עם עו"ד הוועדה מר רן זלינגר . שיחה זו הבהירה כי וועשת האתיקה פועלת כגוף רגולטיבי שאינו כפוף לעקרונות ביקורת בסיסיים .שיקוף הדברים בא לידי ביטוי בנסיבות הבאות :

לאחר כארבעה חודשים מיום הגשת התלונה , ולאור דחיות והשהיות של חודשים מצד עו"ד בני לב קורן בהעברת מסמכים נדרשים , הוציאה הוועדה בישיבתה דרישה מעורך הדין , להמציא מסמכים לגבי זהות הרוכש וכן מכתב מבני משפחתי (חלק הרוב )המביעים את שביעות רצונם מטיפולו .

דרישה זו סימנה את הכיוון לאופן שבו ראשי הלשכה מתכוונים "לקבור "את התלונה : כפי ששוקף בתלונתי וגובה במסכת ראיות , פעורה תהום ביני לבין משפחתי והאינטרסים שלנו מנוגדים . כמו כן נהיר כי פעילותו של עו"ד בייצוג מוכר נכס עומד בניגוד עניינים אינהרנטי אם וכאשר אותו עו"ד בה בעת הינו רוכש הנכס – ומכאן שמדובר בהטעיה מכוונת . מאותן נסיבות עצמן ברור כי שביעות רצון של הרוכש במקרה זה , אינה מעידה על התנהלות אתית של עו"ד אלי כצד קשור בלשון המעטה .

ואכן עו"ד תמי אולמן ראשת הלשכה במחוז חיפה ושלוחה עו"ד רן זינגר הוכיחו כי הם פועלים "|כקברנים "של עקרונות אתיקה אלמנטרים ועושי דברם של עורכי דין מושחתים . לאחר שקיבלו אסמכתאות מעו"ד בני לב קורן שמצביעות כי חברה בבעלותו רכשה בעלות בנכס (כפי שטענתי בגיבוי מסמכים משפטיים ,) וכי המוכרים ( הרוב ) העלו על נס את פעילותו , החליטו כי עקרונות האתיקה מוכלים כנראה רק על " הרוב "וכי עו"ד הפועל באופן הפוגע בצד קשור שהינו המיעוט במקרה זה , פועל במסגרת עקרונות האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל .

שיקוף ביטוי למדיניות זו ניתן בהחלטתם מה- 1 אולךיליולי 2019 שקבעה : כי לא נפל פסול אתי בפעילותו של עו"ד בני לב קורן . להודעתם הלקונית צרפו במפגיע את המסמכים שהתקבלו מעו"ד , המבהירים כי פעולתו של עו"ד הפועל בו זמנית בחוסר שקיפות כשהוא "מזגזג " בין תפקידים הנמצאים בסתירה אינהרנטית מהווים פעולה במסגרת עקרונות האתיקה גם עם היא פוגעת בצד קשור שהינו המיעוט כל עוד הגורם ששכר את שירותיו סומך את ידו על פעולותיו של עורך הדין

אלמנט נוסף ששופך אור על האתיקה המשתקפת מפעולות הלשכה קשורה בפרוצדורה שבה ראשי הלשכה מפעילים כדי לקבור תלונות . ראשי הלשכה משתמשים בטכניקה פרוצדורלית ידועה ושכיחה באמצעות תהליך עקר שבו הם מחד מקבלים תכתובות מסמכים והבהרות מהמתלונן המשחית את זמנו בבירורים והצגת מסכת ראיות מלאה לתמיכת תלונתו במהלך חודשים ומאידך מתעלמים מראיות שאינם תורמים לקבירת התיק . טכניקה פרוצדורלית זו המתאימה אולי להתדיינות בין צדדים חלוקים ,הרי כשהיא מבוצעת על ידי גוף סמי שיפוטי הינה לא פחות מאשר פשע ,בוודאי ברמה האתית .לזה יש להוסיף כי הוועדה פועלת כגוף חסר זהות ואחריות אישית ,הדבק על עמימות זו בכל מחיר ולא בכדי .התנהלות זו הינה ביטוי לפרצופה של וועדת האתיקה המהווה "עמוד האש "האתי של לשכת עו"ד וחבריה .

עידכון מיום ראשון הרביעי לאוגוסט 2019 .

במהלך שנת 2010 במסגרת חוות דעת מומחה ממונה בתחום הכלכלי והחשבונאי שעסקה בכפל חיובי ארנונה מסחרית ובחיובים בניגוד לחוק בעיריית נס ציונה בהיקפים ניכרים , נחשף בדיעבד קצה קרחון של פרשת שחיתות גלובלית בשלטון המקומי . נסיבות אלו הובילו לסיכול ממוקד ( בתחום הכלכלי ) שהופעל כנגדי בשנת 2013 על ידי גורמים מוסדיים .נסיבות אלו הובילו בין הייתר לנתק ביני לבין משפחתי , והדגישו את החשיבות בקבלת דמי השכירות החודשיים בגין המחסן .

התנהלותו של עו"ד בני לב קורן ומשפחתי שהיו מודעים לנסיבות וביקשו לנצל אותן , הביאה לבסוף לאי העברת דמי השכירות החודשיים מתחילת שנת 2019 . נסיבות אלו הן הרקע לפניה שנעשתה על ידי לרשות המיסים בתחילת השנה , שבה העברתי את כל מסכת הראיות הקשורות בהתנהלות של הגורמים השונים במהלך נשנים לגבי המחסן . במסגרת פנייה זו נפגשתי בהמשך עם רון חכם סמנכ"ל בכיר למודיען וחקירות ברשות המיסים . במסגרת פנייה זו נמסר על ידי רון חכם , כי רשות המיסים פתחה בחקירה בנושא פנייתי .

בשלב זה למרות שעבר פרק זמן לא מבוטל , ולאור מסכת הראיות שהועברו לרשות המיסים , אני עדיין סבור שיש מקום לקוות שרשות המיסים תדע להגיע לשורש האמת , כפי שנטען על ידי רון חכם .

עדכון מיום שלישי השישי לאוגוסט 2019

במחצית שנת 2010 מוניתי על ידי רשם ההוצאה לפועל ניר נחשון לבדוק טענת כפל חיובי ארנונה מסחרית בהיקפים ניכרים שנעשה בעיריית נס ציונה. התובע טען שהחוב הפסוק במעל לארבעה מיליון שקלים שבגינו נפתח תיק הכינוס מקורו בכפל חיובי ארנונה קרי : חיוב הבעלים ( הנתבע ) והמחזיק בנכס המסחרי במקביל על אותה תקופה . יתרת החוב שתבעה העירייה נצברה לכאורה בתקופה שבין 10-15 שנים על מעל ל- 30 יחידות מסחריות .

הממצאים העיקריים שנמצאו כללו : כפל חיובים , אי רציפות ואי שלמות בספרי העירייה הכוכים שהועברו , יצירת יתרות חוב בשנים מאוחרות ללא מקור חוב קודם ( רישום פקטיבי ), חיובים בהיקפים של מיליוני שקלים בניגוד לחוק שהיה בהם כדי להצביע על קיום כפל בהיקפים ניכרים מאוד , יתרות חוב משנת 2000 שאינן נתמכות באסמכתאות , אך צברו סכומי ריבית והצמדה שגם אותם קשה עד בלתי אפשרי לאמת . ( מדובר באלפי ש"ח )

בנוסף לכך נמצא כי מערכות הבקרה הפניית הממוחשבת במערכת המחשוב הפיננסית של החברה לאוטומציה שנמצאה בבעלות השלטון המקומי מאפשרות לכאורה כפל חיובים , חיוב ארנונה שלא על בסיס הגורם המחזיק והמתפעל את הנכס ולקונות מהותיות שיי בהם כדי לפגוע מהותית בתקפות רישומי העירייה . ראוי להבהיר כי המערכת הפיננסית של החברה לאוטומציה שירתה אז ומשרתת עד היום את הרוב המוחלט של השלטון המקומי .

עידכון מיום רביעי השביעי לאוגוסט 2019

כבר מתחילת הבדיקה ניסו באי כוח העירייה להפעיל לחצים מסוגים שונים על מנת להגביל את הבדיקה .מאחר שלחצים אלו התלוו לממצאים לא פשוטים שנחשפו לאורך בדיקה מקיפה גובשה חוות דעת ביניים במטרה לקבל מבית המשפט מנדט וכלים להמשך הבדיקה עד למיצוייה וכימותה המלא קרי : מי חייב למי וכמה ?

לאחר נערכת לחצים וניסיונות שלא לאפשר את העברת חוות הדעת , הועברה חוות הדעת לרשם ניר נחשון , לא לפני שהרשם ניר נחשון ניסה במהלך דיון להתערב בשיקולים מקצועיים באופן החורג מכל נורמה מקובלת , וכשזה לא צלח ניסה להניע אותי לגנוז את חוות דעתי תוך קבלת מלא עלותה באופן מידי .במסגרת דיון הוכחות שנערך ב- 30.12.2010 לקח חלק פעיל הרשם נטיר נחשון ( דבר שלא מצא את ביטוי בפרוטוקול ) תוך הוא ונציגי העירייה לוקחים חלק שווה בחקירה שערכה שעות רבות . במסגרת חקירה זו ניסה הרשם ניר נחשון להתערב , באופן שאילץ אותי להבהיר כי טענותיו מנוגדות לדוקטורינה המקצועית הבסיסית .

בסיום דיון הוכחות ומשלא עלה בידי נציגי העירייה לפסול את חוות הדעת נתקבלה החלטתו של הרשם ניר נחשון בתיק 21-01483-04-5 בזו הלשון : " בשלב זה למרות שהחקירות לא מוצו מטעם מי מהצדדים , נחה דעתי כי יש להשלים את חוות הדעת מטעם המומחה באופן שהזוכה (העירייה ) תמסור את כל המידע ו/ או המסמכים הדרושים לו לצורך בירור טענת הכפל . הינני מורה לזוכה לאפשר למומחה לקבל את כל המידע הרלבנטי לנכסים הנ"ל ו/ או למחזיקים של הנכסים הנ"ל במהלך התקופות הרלבנטיות , זאת על פי דרישה מסודרת בכתב לזוכה עצמה עם העתק לב"כ הצדדים . בחינת הנתונים תיעשה בין הזוכה לבין המומחה באופן ישיר ללר התערבות בכ"ח הצדדים . היה ומכל סיבה שהיא המומחה לא יזכה לשיתוף פעולה מצד מי מהצדדים , יפנה הוא בבקשה לרשם ההוצאה לפועל לצורך מתן החלטה בעניין "

כפי שנהוג בעבודות בהיקפים מאין אלו , קודם לתחילת העבודה הצדדים חתמו על הסכם התקשרות שבו נקבע בסיס העלות על פי תעריף שעת עבודה . הפסקה שתובא לעיל מתוך החלטת הרשם חיסלה את כח אפשרות להוציא לפועל את החלוטתו לכאורה של הרשם : " באשר לשכר טירחת המומחה – אדרש למתן החלטה במידה ותוגש בקשה מתאימה מצד המומחה , ולאחר קבלת תגובה מב"כ הצדדים לה ". בהחלטה זו כפי שהסתבר בהמשך ביקש הרשם ניר נחשון לבטל את חוסר תלותי ואוביקטיביות החלטתי .

אחד הממצאים המרכזיים שעלה בחוות הדעת , נגע למערכת הבקרה הפנימית הממוחשבת של העירייה שמאפשרת לכאורה הלקיום לקונות כה מהותיות . כפי שציינתי בעדותי , גיבוש חוות דעת סופית מחייבת אותי בשיתוף פעולה מצד העירייה והחברה לאוטומציה על מנת להבין ולוודא כי בסיס הנתונים שעומד לרשותי הינו מלא . במהלך מספר חודשים פעלתי כפי שהתבקשתי מהרשם כדי לקבל את המידע הנדרש ולהשיג גישה למערכות הבקרה הממוחשבת של החברה לאוטומציה . לאחר שכל ניסיונותי , ובכלל זה פנייה לרשם ניר נחשון סורבו , פניתי למבקר המדינה תוך העברת הממצאים שעלו בבדיקתי וביקשתי את הגנתו . תשובה שקיבלתי ממבקר המדינה שבשל היותי גורם עצמאי אינניי זכאי להגנתו , הבהירה לי כי בנסיבות אלו אני מחוייב להתפטר , ולכן הודעתי לצדדים ולרשם ניר נחשון , כי חילוקי דעות מהותיות עם הגורם הממנה אינם מאפשרים לי לגבש חוות דעת בהתאם לתפיסתי המקצועית – ולכן אני נאלץ להתפטר מהמשך הפעילות בתיק .

ראוי לחדד את משמעות וחשיבות הלקונות שנמצאו במערכות הבקרה הפנימית הממוחשבת של עיריית נס ציונה ( המשותפת לרוב אם לא לכל הסקטור ): לרשומות האלקטרוניות של העירייה , שלא כמו רוב רובם של העסקים גם חברות ענק , מעמד של רשומה מוסדית בפני החוק . מעמד זה מקנה להם בפני החוק תקפות נחזית , קרי : מספיק ברישום כדי שבית המשפט יתייחס אליו כאל ראייה מוחלטת ( כדוגמת מסמך מקור : חשבונית למשל ) . מעמד זה ניתן לעירייה ולמספר גופים אחרים , כדי להקל על פעילותם אך במקביל חייב אותם לכאורה לקיים מערכת בקרה בסטנדרטים גבוהים מאוד . הממצא שעלה בחוות הדעת הציף מצב שבו פסיקות מנהלתיות של בית משפט בסבירות גבוהה מאוד מבוססות על מצג שווא שבית המשפט מתייחס אליו כראייה מוחלטת ואין בסמכותו לערער עליה .

עדכון מיום חמישי לאוגוסט 2019

חצי שנה לאחר הודעת התפטרותי נערך דיון שבו נדונה הודעתי על התפטרותי מהמשך הטיפול בתיק . לדיון זה לא קדם כל דיון שבו נדונו ממצאי חוות הדעת לאחר דיון ההוכחות שבו העדתי ארוכות . כמו כן לא נדונו או הוצגו למיטב ידיעתי כל מסמכים שהיה בהם כדי לסתור את חוות דעתי . בדיון זה לא נכחתי . החלטת הרשם ניר נחשון מה- 4.11.2011 בתיק 21001483-04-5 המובאת להלן מדברת בשם עצמה הן באשר למניעיו והן לגבי אופי התנהלותו . :"לאחר ששמעתי את הצדדים וכתבי טענותיהם שוכנעתי כי יש לאשר את התפטרותו של המומחה ,זאת ממספר טעמים " הטעם הראשון נעוץ בהודעתו של מר ברגמן על פרישה מפעילות בתיק . הטעם השני נעוץ בכך , שבחוות דעתו של מר ברגמן נפלו פגמים ונמצאו ליקויים לא מעטים , כאלה , המעלים תהיות באשר למומחיותו התחום חיובי הארנונה . הטעם השלישי נעוץ בכך , כי מר ברגמן חרג מתפקידו ופעל להעביר את חוות דעתו למבקר המדינה , זאת על דעת עצמו ומבלי לקבל אישור על כך מרשם ההוצאה לפועל . הטעם הרביעי נעוץ לטעמי בכך , שמר ברגמן התנהל באופן בלחתי ראוי למומחה ממונה על ידי לשכת ההוצאה לפועל באופן החורג מתיק זה ושיש בו זילות ופגיעה במערכת כולה "

על זה ראוי לומר " הפוסל במומו פוסל " . בהחלטה המתבססת על שקרים, חריגה מסמכות , אי הבנת זכויות ייסוד במשטר דמוקרטי , פעל הרשם ניר נחשון לתאר מומחה ממונה בית משפט כאויב המערכת . מה לעשות שהנתונים מורים אחרת: מעל לעשרים וחמש חוות דעת נתתי לפני תיק זה ולאחריו. כל חוות הדעת שנדונו ובכללם אלו שבהם העדתי , אומצו על ידי בית המשפט על ידי מעל לחמש עשרה שופטים וביניהן עלית השופטים המערכת המשפט .

עדכון מיום שישי התשיעי לאוגוסט 2019

כבר במקביל להתפטרותי מהתיק נחשפו סימנים הולכים וגוברים הן במסגרת בית המשפט , והן מחוצה לו לניסיונות חסימת פעילותי המקצועית . פעילות זו צלחה בחלקה ויצרה לחצים פיננסיים . אם זאת הניסיון לחסום את פעילות במסגרת בית המשפט נחל כישלון כאשר בתחילת שנת 2013 מוניתי על ידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית של בית משפט מחוזי בתיק משמעותי ורגיש. גם חוות דעת זו אומצה על ידי בית המשפט עוד בהליך קדם משפט , והתקבלה על ידי הצדדים למרות ממצאיה הלא פשוטים לגבי שניהם . חוות דעת זו היוותה יריית הפתיחה , להפעלת הסיכול הממוקד כפי שיתברר בהמשך עיתוי הפעלת הסיכול הממוקד לא היה מקרי ונגע לחומר שעדיין לא נחשף ..

בשנת 2014 ביצע מבקר המדינה בדיקה מקיפה לגבי מאגרי המידע הממוחשבים של הרשויות וניהול הרשומות החשבונאיות . אין לי כל מידע האם עיתוי ביצוע הדו"ח נגע לחומר שהועבר על ידי או שמדובר בצרוף מקרים .אם זאת הממצאים שנמצאו בדוח בהקשר לשלטון המקומי זהים לאלו שהועלו במסגרת חוות דעתי ואף חמורים מהם מבחינת השלכותיהם על תקיפות הרשומות . להלן דוגמה המשקפת את אופי הממצאים : נמצא כי המערכת מאפשרת מחיקת חשבונות ללא נתיב בקרה ובכלל זה חשבונות שעשויים להיות פעילים . אופציה זו נגישה כעיקרון לכל עובד ברשות . בחלק מהרשויות אופציה זו אכן מומשה . כלל הממצאים שהתגלו מעמידים בספק רב את תקפות הספרים של כלל הרשויות המקומיות . להלן קישור לדו"ח המפורט :https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/269.aspx#

עדכון מיום שני השתיים עשרה לאוגוסט 2019 הפעולה .

שנת 2008 פגשה אותי בהתרחבות ובהתבססות מקצועית הן במסגרת בית המשפט והן מחוצה לו . גם במישור האישי חוויתי עדנה עם תאומותי בנות השנה וחצי .כל זה נמשך עד סוף הרבעון השני של השנה.

בסוף אותו רבעון הושתלה הערה אדמיניסטרטיבית , כפי שלמדתי מאוחר יותר במאגר בית המשפט , שהוספה לשמי באופן ששמי במאגר הופיע כ: דורון / לא למנות ברגמן . הערה זו הושתלה על ידי גורם אנונימי שעד לימים אלו טרם נחשף , והיא עמדה בניגוד מוחלט לעמדת הגורמים השיפוטיים כפי ששוקפו בפסקי הדין בהם מוניתי כמומחה ממונה . נחשפתי להערה לאחר שקיבלתי המחאת שכר טירחה בגין עדות ממזכירות בית המשפט . במקביל להופעת ההערה נחסמה פעילותי הן בבית המשפט ובמידה לא מבוטלת גם מחוץ לבית המשפט אצל גורמים שנחשפו לה , וכאלו היו לא מעט .

במהלך שנתיים ימים נדרשתי להתמודד עם הערה זו והשלכותיה .רק לאחר שתי חקירות עקרות של מחלקת ביקורת פנים , חקירה נוספת מטעם מנהל בית המשפט והתערבות של שר המשפטים דאז פרופסור יעקוב נאמן הוסרה ההערה ,ונעשה הסכם עם הנהלת בית המשפט שבמסגרתו הוציאו הבהרה לשופטים כי מדובר היה בטעות קלדנית. טעות שלא תוקנה במהלך מעל לשתיים למרות פניות וחקירות שטענו שהנושא תוקן . אחד המינויים הראשונים שקיבלתי היה המינוי בתיק המנהלי לבדיקת כפל חיובי ארנונה בעיריית נס ציונה .

במהלך תקופת המשבר , נצבר חוב מסויים לגרושתי ד"ר אורית ברגמן – פסיכולוגית במשרד הבריאות ובעלת קליניקה פרטית . החוב נצבר בגין ילדיה עמית ונגה שהתקרבו לגיל גיוס . כשבועיים ימים לאחר מינוי אצל השופטת רות רונן , נפתח תיק מטעם אורית ברגמן בלשכת ההוצאה לפועל להטלת שרשרת הגבלות על חשבונותי , עיקול רישיון הנהיגה שלי , עיקול דרכון והגבלות נוספות בגין חובי .הבקשה לעיקולים נשלחה לכתובת ישנה שלי ברחוב פייבל בתל אביב ,שבא התגוררתי מספר שנים קודם לכן , למרות :שבמאגר בית המשפט וההוצאה לפועל , במשרד הפנים ובאינטרנט , הופיעו פרטי התקשרות עמי וכתובות מעודכנות. כמובן שגם לאורית היו פרטי התקשרות מעודכנים .

מספר חודשים לאחר מכן , נתוודעתי באמצעות פקידת הבנק שהוטלו עלי הגבלות וכי כל קווי האשראי שלי מבוטלים, וההלוואות שנלקחו בתקופת המשבר ושנפרעו לשיעורין ,הועמדו לפירעון מידי .

פניתי מידית להוצאה לפועל לרשמת מיכל ברלינר לוי (כיום שופטת ) תוך שאני מציג מסכת ראיות לאי קבלת הבקשה לעיקולים שנשלחה לכתובת ישנה , וכן מסכת מסמכים כולל הסכם עם הנהלת בתי המשפט המצביע על הנסיבות שבא נוצר החוב , וכן את יכולתי הפיננסיות לאור הנסיבות . ביקשתי כי ההגבלות על חשבונותי יוסרו באופן זמני וכך גם העיקול על רישיון הנהיגה שלי וכי תתאפשר לי בהתאם לחוק חקירת יכולת .בבקשתי הבהרתי כי יכולתי להשתכר ולעמוד בהתחייבויותי מותנה ביכולתי להתנהל במערכת הפיננסית ולהתנייד כשנדרש .

הרשמת מיכל ברלינר לוי התעלמה מכל מסכת הראיות שהובאו , דחתה את בקשתי לחקירת יכולת וכן את בקשתי לביטול זמני של ההגבלות על חשבונותי ורישיון הנהיגה שלי . אלו היו הנסיבות שבהם נותק הקשר עם משפחתי (התחלת הפוסט )

החלטה זו של הרשמת מיכל ברלינר לוי , כפי שהתברר תוך פרק זמן קצר היוותה למעשה אקט של סיכול ממוקד , שהיה אמור להבטיח את הרחקתי מפעילות , ואי חשיפת הדברים שיחשפו בהמשך .

עדכון מיום שני התשע עשרה לאוגוסט 2019

בעקבות החלטת הרשמת מיכל ברלינר לוי ,שרשרת ההגבלות הפכו לעובדה מוגמרת ונאלצתי להתמודד עם השלכות הדברים שלא היו פשוטות כלל ועיקר .בתחילת 2015 פניתי לטפל בהגבלות שהוטלו ובהשלכותיהן ..

בשלב הראשון פניתי להוצאה לפועל על מנת לבדוק מהי יתרת החוב המעודכן בהוצאה לפועל .ואז נחשפו העובדות הבאות : במהלך למעלה משנתיים אורית לא עדכנה את ההוצאה לפועל לגבי דחיית הגיוס של הבן שחייבה הפסקת חיוב המזונות , כמו כן לא עדכנה את ההוצאה לפועל בהמשך לגבי גיוסו של הבן וגיוסה של הבת שחייבה עדכון סכום המזונות החודשי על שליש מהסכום המקורי . בנוסף התברר כי אורית במהלך שנים לא עדכנה באופן שוטף כפי שמחוייב בחוק סכומים שהתקבלו ונפרעו על ידה , וכשעדכנה עשתה זאת באופן מרוכז פעם בשנתיים . התנהלות זו יצרה חוב מנופח שוטף גבוה וזקפה הפרשי ריבית והצמדה פיקטיביים

. מספר שנים קודם לכן נותק הקשר ביני לבין הילדים . כפי שהתברר בהמשך כבר ברבעון הראשון כשאורית הגישה את הבקשה לשרשרת העיקולים הבן היה בדחיית דירות , דבר שחייב הפסקת חיוב המזונות בתקופה זו . ההחלטה של הרשמת מיכל ברלינר לוי שנתיים קודם לכן על הטלת ההגבלות התבססה איפוא על חוב מנופח באופן מהותי ומצג שווא לגבי הזכאות למזונות ..הפסקת חיוב המזונות עבורו .הלקונות הנ"ל המצטרפות לנסיבות שבהן בקשתי שנתיים קודם לכן סורבה על ידי הרשמת מיכל ברלינר לוי – מדגישות את המניעים הזרים להחלטתה כפי שיתבהר בהמשך .

בנסיבות אלו הגשתי בקשה בטענת פרעתי לרשמת סיגלית גץ אופיר לעדכון יתרת סכום החוב וכן את סכום החיוב החודשי בשל גיוסם של הילדים . לאחר ניסיונות חוזרים שלא לקבל את הבקשה שהועברה במנעד אפיקים , דחיות והשהיות של אורית , התקבלה במחצית מאי 2015 תגובתה . אם קבלת תגובתה של אורית שלא צורף לה מסמכים מאמתים קיבלה הרשמת סיגלית גץ אופיר את בקשתי במלואה , ודרשה מאורית להמציא מסמכים מאמתים . ( בקשתי נסמכה על מידע נגיש בלבד ).

שהחוב הרשום עודכן ונקבע , פניתי לבית המשפט במספר הליכים שנסבו על הקטנה וביטול החוב , קבלת סעד זמני לביטול חלק מההגבלות שיאפשרו את חזרתי לפעילות ופיצוי בגין הנזק הקולוסאלי שנגרם לי בעקבות הטלת ההגבלות .ההליכים נפתחו בבית המשפט לענייני משפחה בקריות ונוהלו אצל השופטת מרינה לוי

משלב הגשת הבקשה לסעדים זמניים לביטול חלק מההגבלות שמנעו את חזרתי לפעילות ( ניהול חשבון בנק ) עד לבירור תביעותיי , התחילו להיחשף התנהלות להכשלת הליכים מצד השופטת מרינה לוי והמזכירות .הסעדים הוגשו במטרה לחזור לפעילות , לעצור את הנזק שנגרם לי ולמשפחתי (תאומות בנות תשע בזמנו ) . הבקשה נסמכה על מסכת ראיות שלמה שחשפה את התוצאות הקולוסאליות של ההגבלות שהוטלו , והצביע באופן חד כי ההגבלות מנציחות את מצבי ועומדות לכן בניגוד לאינטרס שאמור להנחות את בית המשפט קרי עמידה ופרעון התחייבויות ושיקום החייב .

בשלב הראשון עם הגשת הבקשה לסעדים זמניים סרבה המזכירות לפתוח את הסעד בטענה שלא קיים סעד שכזה . לאחר שעמדתי בתוקף על כך שסעד זה הנו לגיטימי ומעוגן בחוק ובתקנות , פתחה המזכירות את הבקשה ונמסר לי כי היא תועבר לשופטת מרינה לוי שתחליט לגבי עתידה. וכי החלטתה תועבר לי במייל באופן מידי .משלא התקבלה הודעה מהמזכירות במהלך מספר ימים פניתי למרכז המידע ,ואז נודע כי התקבלה החלטת השופטת מרינה לוי להעברת הבקשה לגרושתי אורית ברגמן, וכי הבקשה הועברה בדואר רשום שמספרו ניתן לי . בדיקה באתר הדואר העלתה כי לא קיים דואר שכזה .לאחר פניות חוזרות למזכירות ועמידה שלי על אי תקינות ההליך , נמסר לי כי הוצא דואר רשום נוסף עם העתק הבקשה לאורית . בדיקה באתר הדואר לאחר יומיים ימים ובהמשך העלתה שלא נמצא דואר כזה . . גם הפעם נדרשתי לפעול כדי שהבקשה תגיע למשיבה , שבסופו של יום קיבלה אותה במספר אפיקים בעיכוב ניכר .

גם לאחר שהתקבלה תגובתה של המשיבה ( אורית ) והזמן נקף נדרשתי להפנות שתי פניות נוספות לשופטת מרינה לוי כדי שזו תקבל החלטה . לאחר מעל לחודש ימים מיום הגשת הבקשה – "גילגלה "השופטת מרינה לוי בפםרוצדורה שתחזור על עצמה , את ההחלטה למנהל המנת והורתה לו להוציא החלטה שבא הוא דוחה את בקשתי , בשלב זה , מטעמי עריכה : סוג הגופן ושוליים .ומורה לי להגישה פעם נוספת כנדרש לכאורה מצורפת ההחלטה :

ראוי להבהיר כי בקשתי עמדה בסטנדרטים המקובלים , ובוודאי שמאזן הנוחות בהתייחס לכך שהוגשה על ידי צד למחלוקת שאינו עורך דין , לא תמך בסוג זה של החלטה . לאור מצב עניינים אלו הבנתי כי סמוך וגמור עם השופטת מרינה לוי שלא לאפשר את קבלת הסעדים , ללא כל קשר לטיעונים בבסיסם . אי לכך לא מצאתי לנכון להמשיך בהליך זה .

הנושא הבא כבר נגע בלב ליבה של הסוגייה שבגינה פניתי להליכים : במסגרת ההליכים שהגשתי לבית המשפט התמקדתי במישור הכלכלי בלבד /של טענותיי ללא התייחסות לסוגיות הקשורות ליחסי עם אורית או עם הילדים .סברתי שמן הראוי להפריד סוגיות אלו . במסגרת טענותיי התייחסתי כקליפת אגוז למצבה הכלכלי של אורית. כמו כן ציינתי כי בשלב זה אינני יכול להתייחס באופן ממצה למצבה הכלכלי של אורית, ושבהמשך בהתאם להסיבות אבקש כנראה מבית המשפט צו גילוי מסמכים לגבי למצבה הכלכלי . בכתבי ההגנה של אורית היא נמנעה י מלהתייחס למסכת טענותיי במלואה כפי שנדרש , ומאידך טענה למצב כלכלי קשה מאוד שנגרם בשל חוסר העברת הכספים והנתק שלי מהילדים .

לאור אופי ההתנהלות של בית המשפט בראשותה של השופטת מרינה לוי עד לשלב זה , היה ברור לי כי השופטת מרינה לוי תאפשר לאורית בדיון קדם משפט לטעון טענות שאינם קשורות להליך קרי : טענות לגבי יחסי עם הילדים וכן טענות לגבי מצבה הכלכלי וכל זאת כאשר היא מאפשרת זאת ללא הצגת ראיות תומכות בשני הנושאים .במצב זה היה ברור כי לא אוכל לקבל את יומי בבית המשפט ויותר מכך אני צפוי להינזק באופן משמעותי .במטרה למנוע מצב זה ,נדרש היה לקבל צו לגילוי מידע לגבי מצבה הכלכלי של אורית , שיעגן את האינפורמציה הכללית החלקית שהייתה ידועה לי . לצורך בקשה זו ערכתי חקירה ראשונית לצורך ביסו בקשתי . ממצאי חקירתי שהתבססו על מסכת מסמכים מוסדיים וראיות תקפות אחרות חשפו שמצבה הכלכלי של אורית במהלך השנים האמורות לא רק שלא הורע אלה הוטב באופן ניכר ולהלן עיקרי הממצאים :

אורית רכשה במהלך שנת 2014 דירה ברחוב שושנת הכרמל בחיפה בשטח של למעלה משמונים מ"ר שבה התגוררה קודם לכן בשכירות ,ומכרה דירה בבעלותה ברמות רמז בת כשטח של כ- 60 מ"ר . מדובר על טראנזקציה המשקפת רכישת דירה באחד הרחובות היקרים בכרמל ומכירה של דירה הקטנה ממנה הממוקמת ברמות רמז . אזור שבו מחירי בדירות נמוכות באופן משמעותי מאלו שבכרמל ובוודאי ברחוב שושנת הכרמל .. בנוסף התגלה כי לאורית חלקים בשתי דירות נוספות ברחוב שושנת הכרמל . שתי הדירות היו שייכות להוריה , בדירה אחת היא נהלה את הקליניקה שלה ולגבי הדירה השנייה מדובר בדירה בהיקף דומה לזה שרכשה .

כמו כן נמצא כי אורית במהלך של שנים עשתה דוקטורט בפסיכולוגיה תוך שהיא עובדת חלקי משרה במסגרת משרד הבריאות . במשך כל אותה תקופה אורית שלחה את הילדים לבית ספר ריאלי( בית ספר פרטי ) בעלות שנתית כוללת של מעל ל- 40,000 ש"ח לשנה בהערכה מתונה . .ממצאים אלו עומדו מול טענותיה של אורית למצב כלכלי קשה ביותר , שחייב אותה ואת הילדים לעבור לגור עם אימא המבוגרת במשך תקופה .

במסגרת בקשתי פרשתי את הממצאים בליווי אסמכתאות ובכללם מרשם המקרקעין . לאור הממצאים ביקשתי לקבל צו לגילוי ממוקד של מסמכים כלליים (בעיקר דוחות מרשויות המס ומהבנקים )הנוגעים להכנסותיה , התחייבויותיה ונכסיה . נמנעתי מלבקש מסמכים שיש להם זיקה לתחום פעילותה המקצועי כמו גם מסמכים שעשויים לשקף את רמת חייה , כאשר המטרה הייתה להציג את המצב לאשורו במסגרת דיון קדם משפט .

השופטת מרינה לוי בהחלטתה מה- 24/7/2015 דחתה לאלתר את בקשתי כשהיא קובעת כי " באיזון הראוי בין הליך הוגן לבין זכותו של בעל דין לפרטיות , אין מקום למתן צו גילוי כה גורף , קודם לדיון קדם משפט שהיה אמור להתקיים ב- 21/10/15 "

החלטה זו גיבשה מבחינתי כיוון ברור ,לגבי האופן שבו השופטת מרינה לוי מתכוונת לנהל את הדברים . אם זאת לא הייתה לי כל כוונה לאפשר זאת . אשר על כן פניתי בפנייה נוספת לבית המשפט וביקשתי עיון חוזר בהחלטתה שלא לאפשר צו גילוי מסמכים בשלב זה , תוך שאני מדגיש כי היעדר מסמכים אלו , יפגעו קשות ביכולתי להגן על תביעתי בדיון קדם משפט . הפעם השופטת מרינה לוי דחתה את בקשתי והטילה עלי הוצאות .

עדכון מיום שישי העשרים ושלושה לאוגוסט 2019

מספר חודשים לאחר החלטת הרשמת סיגלית גץ אופיר מלשכת ההוצאה לפועל חיפה (מזונות ) המקבלת את בקשתי בטענת פרעתי לעדכון יתרת החוב ולעדכון החיובים השוטפים במלואה , נפתחה לפתע חזית נוספת בהוצאה לפועל . ביום ה- 17.8.2015 במסגרת הפגרה אורית הגישה תגובה חדשה על הבקשה בטענת פרעתי , שבגינה ניתנה החלטת הרשמת עוד באמצע מאי ולאחריה מספר החלטות המאששות אותה .

הבקשה הוגשה הפעם בליווי דוח עיבוד מחשב שהופק על ידי רואה חשבון בן ציון הורוביץ ,כסימוכין לחישוב יתרת החוב העדכנית . יתרת החוב לפי חישובו של רו"ח הורוביץ עמדה על סכום גבוה משמעותית מזה שחושב על ידי .למידת התגובה של אורית בליווי תדפיס העיבוד מטעם רואה החשבון העלתה כי : תגובתה המחודשת של אורית התבססה על מצג שווא וניסיון להטעות את בית המשפט לגבי נתונים שעליהם התבסס תחשיבי כחצי שנה קודם לכן . בנוסף לכך פלט המחשב מטעם רו"ח בן ציון הורוביץ שצורף לתגובתה לא עמד בתנאי סף הנדרשים לפי חוק מחוות דעת מומחה .למרות לקונות אלו הרשמת סיגלית גץ אופיר בהחלטתה מה- 17.8.2015 ביקשה לאמץ את התחשיב שהוגש , והמליצה לי לקבלו .

מאמר מוסגר :את רו"ח בן ציון הורוביץ הכרתי כחבר לספסל הלימודים בבית ספר "חוגים " . לאחר שפתח את משרדו הפניתי אליו את אימי ועסקי המשפחה שנוהלו על ידי אימי אהובה ברגמן . בהמשך הפניתי אליו קרובת משפחה של אורית גם היא פסיכולוגית . במהלך תקופה ארוכה ניהלתי עם רו"ח בן ציון שיחות פרטיות כחבר לכאורה , לא לפני שטען כי קשריו עם אורית מסתכמים בדו" שנתי , ואין הוא מידע אותה לגבי שיחותינו , מה שהתבהר בהמשך ככשקר מוחלט .

בתגובתי להחלטתה האחרונה של הרשמת סיגלית גץ אופיר , הדגשתי כי אינני יכול לקבל את התחשיב שנערך על ידי רו"ח בן ציון משני טעמים מרכזיים : האחד – שהתחשיב הוא אינו מקיים את דרישות הסף של " חוות דעת מומחה " המוגשת כעדות סברה לבית המשפט .והטעם השני הוא שהתחשיב והפנייה של אורית מתבססת על מצג שווא לאינפורמציה שעל בסיסה ניתנה כבר החלטה על ידי הרשמת מספר חודשים קודם לכן .

בשתי החלטות של הרשמת סיגלית גץ אופיר היא קיבלה את טענותיי. בהחלטה הראשונה היא הורתה לאורית ולרו"ח מטעמה לתקן את הדוח על מנת שיעמוד בסטנדרטים הנדרשים בחוק . ואילו בהחלטה השנייה המצורפת לעיל היא מציינת כי מחויבת תגובתה של אורית לטענותיי אלו כתנאי להמשך הטיפול בבקשתה / תגובתה .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא skm_c364e19042416530-1.jpg
החלטת הרשמת סיגלית גץ אופיר (השנייה )

באחד עשרה לאוקטובר 2015 , נכנסת לתמונה הרשמת הבכירה מיכל ברלינר לוי הקובעת כי התיק יועבר לרשמת חלופית שתקבע בהמשך .כפי שלמדתי מאוחר יותר התירוץ להעברת התיק נגע לקידומה של הרשמת סיגלית גץ אופיר לשפיטה . ראוי לציין כי העברת תיק בשלב מתקדם שכזה לרשמת חלופית מאוד לא שכיח .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא 21-1-1.jpg

בדיקה אקראית לאחר מספר ימים בהוצאה לפועל , העלתה שלמרות החלטת הרשמת סיגלית גץ אופיר כחצי שנה קודם לכן על עדכון חוב המזונות והחיוב החודשי הנגזר ממנו , ההוצאה לפועל ממשיכה לזקוף חיובים בהיקף כספי משולש על זה שחושב בבקשתי והתקבל על ידי הרשמת בהחלטתה. התנהלות זו הביאה גם לצבירת סכומי ריבית והצמדה פיקטיביים. לאור נסיבות אלו פניתי להוצאה לפועל בבקשה הנוגעת לשני סוגיות :האחת -שההוצאה לפועל תורה לאורית לקיים את החלטתה השנייה של הרשמת סיגלית גץ אופיר להבהיר את טענתי למצג שווא בפנייתה המחודשת . והשנייה כי ההוצאה לפועל תעדכן מידית את סכום החיוב החודשי למפרע ותפעל לתקן את ההשלכות הכספיות שנוצרו עקב אי העדכון .

ב- 28 לאוקטובר התקבלה החלטתה של הרשמת החלופית שמונתה לתיק – הרשמית אפרת אזולאי חנוביץ . בהחלטתה היא דחתה את שתי בקשותי , תוך ביסוס החלטתה על מצג שווא , כשהיא מייחסת את תגובתה של אורית ורו"ח מטעמה שבה "תוקנה " לכאורה חוות הדעת מטעם רו"ח בן ציון הורוביץ הדעת ( החלטת הרשמת הראשונה ) ,לתגובה שנדרשה בגין החלטתה השנייה של הרשמת סיגלית גץ אופיר (סוגיית מצג השווא ). על בסיס טענות " חלולות " אלו היא קבעה דיון ל- 17 בדצמבר 2015 בשעה 10 והורתה לצדדים להגיש סיכומים שבוע לפני תאריך הדיון .

כשבועיים לאחר החלטת הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ מה- 28 לאוקטובר התקבל דואר רשום ובו החלטה נוספת של הרשמת החלופית אפרת אזולאי חנוביץ ,שגם היא התקבלה ב- 28 לאוקטובר 2015 ,החלטה זו קובעת דיון ב- 17.12.2015 בשעה 10 קרי באותו יום ושעה הפעם בבקשת אורית להוצאת צו מאסר כנגדי בגין החוב .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא g2.jpg

כדי לברר את פשר הסתירה ומהו נושא הדיון , פניתי טלפונית להוצאה לפועל ובהמשך גם ישירות ללשכת ההוצאה לפועל מזונות בחיפה . בירורים אלו העלו שאין זכר ברשומות להחלטתה השנייה של הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ לדיון בצו המאסר ואף לא לבקשה עדכנית של אורית להוצאת צו מאסר . אם זאת ההחלטה השנייה נמצאה בידי והתקבלה בדואר רשום העדר ביטוי להחלטה ברשומות , לא מנע את שליחתה פעם נוספת מספר שבויות בהמשך .

בנסיבות אלו פניתי לבית המשפט בבקשה לקבל זכות ערעור על החלטות הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ. במסגרת הבקשה פרטתי את הנסיבות וביקשתי שלאור הנסיבות בית המשפט יפטור אותי מהאגרה ומהפיקדון כתנאי לקבלת הבקשה . הרשם בבית המשפט בקריות קיבל את בקשתי לפטור מהאגרה , אך חייב אותי בפיקדון משמעותי . בנסיבות הכלכליות שבהן פעלתי , חיוב בפיקדון לא אפשר את הגשת הבקשה מטעמי . אשר על כן פניתי לשופטת מרינה לוי בבקשה לפטור אותי מהפיקדון . השופטת מרינה לוי דחתה לאלתר את בקשתי וציינה כי לו בקשתי המקורית הייתה מגיעה להחלטתה , היא הייתה מחייבת אותי גם באגרה. .

יומיים לפני התאריך שנקבע על ידי הרשמת החלופית אפרת אזולאי חנוביץ להגשת סיכומים , קיבלתי בדואר הודעה מההוצאה לפועל כי כל הדיונים שנקבעו לשעה עשר לדצמבר מבוטלים . להלן ההודעה .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא 6-1-2.jpg

למרות הודעה זו , הגעתי להוצאה לפועל והגשתי את הסיכומים מטעמי .בהגעתי להוצאה לפועל למדתי כי אורית במסגרת תגובתה של אורית היא צירפה פוסט שפרסמתי בנושא הלקונות בהתנהלות הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ והרשמת הבכירה מיכל ברלינר לוי . בנסיבות אלו הגשתי בקשה כי הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ , תפסול את עצמה מדיון בתיק .

בכתב הסיכומים שלי התייחסתי גם לבירור הלקונות והסתירות שליוו את החלטותיה של הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ וכן לגבי התחשיב האחרון של רו"ח בן ציון הורוביץ שהיה אמור לתקן את תחשיבו הקודם . כפי שנחשף רו"ח בן ציון הורוביץ לא רק שלא ערך את חוות דעתו כפי שהתבקש , תוך תיקון הלקונות שעלו בתחשיבו הקודם, אלה : יצר בתחשיבו החדש מניפולציה חשבונאית בניגוד לחוק שכללה כפל חיובי ריבית והצמדה . מדובר בהתנהלות שהיא במישור הפלילי , ואין כל אפשרות לייחסה לרשלנות או חוסר מקצועיות כשמדובר ברואה חשבון., ה

למותר לציין כי למרות ההודעה על ביטול הדיון הוא התנהל במועדו . הרשמת החלופית אפרת אזולאי חנוביץ ,סירבה לפסול את עצמה , ובנוסף סירבה לדון ולברר לגבי החלטותיה הסותרות וטענותיה שעמדו בסתירה לעובדות שהצגתי . היא בקשה לברר כיצד אני מתכוון לנהוג לגבי החלטותיה , וציינתי כי אני דוחה את החלטתי בנושא לסיום דיון זה .

החלטתה של הרשמת החלופית בדיון זה תאמה אחת לאחת את עמדתי בנושא החוב והחיובים העתידיים .

בירור שנערך באתר ההוצאה לפועל גילה כי הרשמת החלופית אפרת אזולאי חנוביץ היא רשמת ההוצאה לפועל עכו הפועלת באופן שוטף בלשכה בעכו .כפי שיתחוור בהמשך הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ גויסה לתיק זה לצורך מילוי משימה שאינה קשורה למהות התיק. מצורף תדפיס מאתר ההוצאה לפועל

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא 22-1.jpg

עדכון מיום רביעי העשרים ושמונה לאוגוסט 2019

תקופת נישואי הקצרה לאורית היתה מלווה במשברים וניתוקים לא מעטים .במהלךהשנים שלאחר הגירושין נחשפו נתונים וסימנים שהעלו ספק לגבי אבהותי הביולוגית . נתונים ומידע נוסף שנחשף בין 2008 ל- 2009 הצביע בסבירות גבוהה כי אין מדובר בילדי הביולוגיים .

כשפתחתי בהליכים התכוונתי שלא לברר במסגרת הליכים אלו את סוגיית אבהותי . אם זאת לאור הנסיבות , החלטתי שאני חייב לנהל הליך מקביל כבר בשלב זה לבירור האבהות . ולכן בתחילת חודש אוקטובר הגשתי תביעה לבירור אבהות לבית המשפט לענייני משפחה בקריות במקביל להליכים האחרים . תביעה זו לוותה במסכת ראיות ומידע רחב שתמך בתביעתי ובכלל זה ראיות (מכתבים )שסתרו את טענות אורית לגבי הגורם האחראי לנתק עם הילדים .בתביעתי הדגשתי כי אני נכון לממן את עלותה של כל הבדיקות וכי אני מבקש לקבוע את זהות המרכז הרפואי המוכר שבו תערך הבדיקה. בקשה זו נעשתה על מנת להבטיח את תקינות הבדיקה בנסיבות הקיימות .

גם הפעם הופעלה פרוצדורה עיכוב והשהייה באמצעות דואר רשום שלכאורה נשלח מבית המשפט, אך בבדיקה שנעשתה באתר הדואר לא אותר מספר דואר זה .ראוי להדגיש כי קבלת התביעה על ידי אורית קודם לדיון קדם משפט שאמור היה להתקיים במהלך באותו החודש ,היה מהותי מאוד .,היות והיה בו כדי לחסום העלאת טיעונים חלולים על (בהקשר לילדים ) שעמדו בסתירה לראיות שהוצגו על ידי אורית . ומעבר לכך, היה מקשה מבית המשפט להתעלם מראיות אלו . גם הפעם נדרשתי להעביר את התביעה והחלטת השופטת להעברת התביעה לאורית ,במסירה משפטית .

בבדיקה שערכתי יומיים לפני דיון קדם משפט לאימות קיום הדיון , התברר כי מספר ימים קודם לכן התקבלה תגובת אורית והילדים הבוגרים , המביעים הסכמה עקרונית לבדיקה , בכפוף למימון הבדיקה על ידי . במקביל התקבלה החלטת השופטת מרינה לוי המאפשרת את עריכת הבדיקה בכפוף להפקדת סכום הבדיקה תוך פרק זמן קצר ועריכתה של הבדיקה בבית חולים רמב"ם .

בעשרים לאוקטובר , יום לפני דיון קדם משפט , יצרתי קשר עם מזכירות בית המשפט בשעות הצהריים המאוחרות וקיבלתי את התגובה והחלטת בית המשפט .כשעה לאחר קבלת התגובה וההחלטה , התקבל טלפון מהמזכירות שבו נודע לי כי לאחר שקיבלתי את החומר ( בשעות אחר הצהריים ) , השופטת מרינה לוי קיבלה החלטה המבטלת את דין קדם משפט , שאמור היה להתקיים בשעות הבוקר למחרת .החלטת השופטת נסזמכה על הטענה , שיש מקום לבצע את בדיקת האבהות קודם לדיון בהליכם הראשונים .

עולה השאלה מה הביא את השופטת מרינה לוי לקבל החלטה זו רק לאחר שהחומר הגיע לידיעתי פחות מיממה לפני הדיון , בעוד החלטתה לגבי בדיקת האבהות התקבלה מספר ימים לפני כן ולא נשלחה אלי ?. ותמיהה קשורה – כיצד היה מתנהל דיון קדם משפט בהנחה שלא הייתי מודע לתגובה ולהחלטת השופטת מרינה לוי ?

בשלב זה ראוי להזכיר את החלטתה השנייה של הרשמת החלופית אפרת אזולאי חנוביץ לדיון בנושא הוצאת צו מאסר כנגדי , התקבלה במקביל להחלטת השופטת מרינה לוי בתביעת האבהות . לאחר שהפקדתי את סכום הבדיקה המלא , פניתי לקבוע תאריך לעריכת הבדיקה , ולהעביר לבית המשפט ולאורית את הזימון .

במהלך מספר שבועות נעשו על ידי מספר ניסיונות להעברת זימון הבדיקה לאורית בדואר רשום אקספרס , שהופנה הן לביתה והן לכתובת הקליניקה . דואר זה חזר לאחר שאורית נמנעה מלקבלו ו/ או לאספו מתחנת הדואר הקרובה למגוריה .גם הפעם נדרשתי לשלוח דואר זה במסירה משפטית . .לאחר מיני מכשולים שהוסרו נקבעה הבדיקה ליום ה- 16 לינואר 2016 במעבדה לבדיקת רקמות בבית החולים רמב"ם .

במסגרת ההליך הדגשתי בפני הגברת רינה כץ מנהלת המעבדה , את החשיבות בזירוז עריכת הבדיקה וקבלת התוצאות , המעכבות את המשך ההליכים ( האחרים )בבית המשפט . הובהר לנו הן בע"פ והן בכתובים על ידי הגברת רינה כץ מנהלת המעבדה ,כי תוצאות הבדיקה יעברו לבית המשפט עד שמונה שבועות מיום עריכת הבדיקה .

לאחר כשישה שבועות יצרתי קשר עם המעבדה , כדי לוודא האם הבדיקות הושלמו והועברו . נמסר לי כי עדיין לא .ולכן הדגשתי את החשיבות בזירוז השלמת ההליך . לאחר שמונה שבועות יצרתי קשר נוסף עם המעבדה במטרה לוודא כי התוצאות של הבדיקות הועברו לבית המשפט . מהמעבדה נמסר לי כי הבדיקות עדיין לא הושלמו .

בשיחה שערכתי לאחר מכן עם מנהלת המעבדה הגברת רינה כץ , היא טענה כי הבדיקות לא הושלמו בשל עומס במקרי שפעת בבית החולים . לאור חוסר שביעות רצון שלי מהטיעון וההתנהלות , הובטח לי כי תוך שבעה ימים הבדיקות יועברו לבית המשפט . גם הפעם הבדיקות לא הועברו ונדרשו פעולות נוספות ובכללם הגעה לבית החולים רמב"ם על מנת לשלם עבור שליחת תוצאות הבדיקה לבית המשפט בדואר רשום אקספרס .

ב-28 למרץ בשעות אחר הצהריים הגיעה הדו"ח והתוצאות למזכירות בית המשפט . בשעות הבוקר של יום המחרת הגעתי למזכירות כדי לקבל את הדו"ח הרפואי הכולל את תוצאות הבדיקה .עם קבלת החומר התחוור לי כי חששותי לגבי תקינות ההליך לא היו לשווא .

הדו"ח שהתקבל מבית החולים רמב"ם לא כלל תוצאות בדיקה מרכזית (חומצת גרעין )המחוייבת להתבצע במסגרת בדיקת בירור אבהות ,בכדי לקבוע אבהות .דף התוצאות הופק באופן ידני שלא מתוך המערכת ( הוקלד )ולא כלל פרמטרים מחוייבים המופקים באופן אוטומטי מהמערכת .(חשש לפלגיאט ).הדוח לא כלל חוות דעת רפואית כנדרש לפי חוק החתומה על ידי מבצע ההליך המחוייב להיות מומחה רפואי בתחום ( הגברת כץ אינה רופאה ואינה עונה על הגדרות החוק בהקשר למומחיות ).

בסיכום הדוח ( לא חוות דעת ) שעליו חתומים הגברת כץ מנהלת המעבדה שערכה את הבדיקה , ופרופסור שמעון פולק מנהל מכון אימנולוגיה אלרגיה ואיידס ברמב"ם , שלא נכח בבדיקה ,לא נקבעה עובדת אבהות אלה אפשרות לאבהותי הביולוגית .

כבר עם קבלת הדו"ח הבהרתי למזכירות כי אני מתעתד להגיש בקשה לעריכה בדיקה לבירור אבהות נוספת במרכז רפואי מוכר וחילופי שאבחר .

עדכון מיום שני השני לספטמבר 2019

לימוד הדו"ח במהלך כשבועיים על בסיס שלוש מקורות הבאים :1. הוראות מנהל הרפואה מספר 38/2010 המרכזים את הוראות הרגולטור ( החוק ) בנושא בדיקות אבהות 2. דוח בדיקת אבהות שנערך בבית החולים בלינסון כמה שנים קודם לכן לתאומותי 3.התייעצות עם רופא מומחה שעמד בראש אחד מהמעבדות המובילות בארץ לבדיקות אבהות -העלה בסבירות גבוהה מאוד כי כל הלקונות שהעלתי בפוסט הקודם מצביעות על זיוף תוצאות בדיקת האבהות ועל חוסר תקפות משפטית ורפואית של הבדיקה והדוח . מצורפים מספר סימוכין עיקריים

הסיכום שמובא למעלה הינו " הדו"ח" של בית החולים רמבם לעומת חוות דעת מסכמת שאליה צורפה חוות דעת נוספת ( מפורטת ) של בדיקת STR ( חומצת הגרעין ) שהינה בדיקה מחוייבת לקביעת אבהות . בסיכום של בית החולים רמבם יש איזכור כללי של הבדיקה אך לא צורפן תוצאות הבדיקה כמו גם לא ניתנה חוות דעת רפואית לבדיקה מרכזית זו . בנוסף הסיכום של רמב"ם אינו קובע אבהות אלה אינו פוסל אותה : " הנ"ל מתאים להיות אביהם של הילדים" . כאשר חוות הדעת בבית החולים בלינסון שחתומה העל ידי שני המומחים שערכו את הפרוצדורות ובנוסף גורם במעבדה הקובי מפורשות :תוצאות אלו מהוות ראייה מובהקת לכך שמר ברגמן דורון הוא אבינן של הקטינות הנ"ל .
ההדגשה במקור .

הוח של בית החולים רמב"ם אינו כולל תוצאות בדיקת STR שכפי הנראה לא נערכה או שממצאיה העלו שאינני אביהם הביולוגי של של ילדים . הדו"ח של בית החולים בלינסון כולל חוות דעת נפרדת (מפורטת )של פרופ קירסט שעל בסיס ממצאיה הוא קובע מפורשות בזו הלשון בפרק מסקנה :
"beyond reasonable doubt thus is the father of the child" .ובהמשך מתייחס להסתברות באופן פרטני לבדיקה זו .
הערה : כל הממצאים שהובאו לעיל בנוסף לתוצאות בדיקת סיווג הרקמות שלא הופקו מהמערכת וחסרו פרטים מחוייבים לבדיקת "נתיב בקרה " הועברו למנהל בית החולים רמב"ם ביכר להתעלם ממכתבי .

פניתי לבית המשפט בבקשה לעריכת בדיקת אבהות נוספת בבית החולים בלינסון , כשהיא נסמכת על מנעד הראיות שגובשו בבדיקתי . ואז התברר כי השופטת מרינה לוי דקות לאחר שהדו" ח הועבר לרשותי קיבלה החלטה הקובעת את אבהותי וסגרה את התיק . זאת למרות שהיתה מודעת כפי שציינתי שאני מתעתד להגיש בקשה לבדיקה נוספת , והייתה חייבת להיות מודעת לאי תקפות הדוח ברמה המשפטית לפחות , אם לא הרפואית . מצורפת החלטת השופטת מרינה לוי :

פניתי לשופטת והדגשתי כי קביעה זו שלה עומדת בניגוד לדו" ח מרובה הלקונות שלא קבע אבהות, ומשכך , מדובר בקביעה רפואית הנעשית על ידי גורם שיפוטי שלא במסגרת ידיעתו השיפוטית . הבקשה הועברה על ידי השופטת מרינה לוי למנהל המנת שלפי, הנחיותיה דחה את בקשתי וקבע כי במידה ויש לי סייגים לגבי התוצאות אני רשאי להגיש בקשה לערעור בפרוצדורה המקובלת . ראוי להדגיש כי בפרקטיקה( הדבר נבדק )בית המשפט נוטה לאפשר בדרך כלל עריכת בדיקה נוספת במידה והגורם המבקש מוכן לממן את עלותה., גם בהיעדר סוג לקונות שכאלו בדו"ח אחד , לא כל שכן לאור הממצאים שהועלו.

פסקה ממוסגרת :החלטה זו משקפת יותר מכל את מניע הסיכול הממוקד :קביעה שאינני אביהם הביולוגי של הילדים פוסלת על הסף את פסיקותו של החוב לאורית ואת ההגבלות שנוצרו בגינו . אך בנוסף לכך היא מגבשת זכות לתביעת החזר כספים שהתקבלו על ידי אורית ,תוך הפעילת מניפולציות ומצגי שווא ובככל זה לגבי אבהותי במשך שנים קבלת החלטה לכן על עריכת בדיקת אבהות שלטענתי תוכיח כי הדו"ח של בית חולים רמב"ם מזוייף ( פלגייט ) . תביא באחת לקריסת הסיכול הממוקד ותגבש זכות תביעת כספים בהיקף ניכר מאורית . את זה בקשה השופטת מרינה לוי וגורמי השלטון המקומי למנוע בכל מחיר .

במהלך ההליכים ככל שנחשפו ממצאים להתנהלות בניגוד עניינים ובכלל זה כל הראיות שנחשפו פניתי תחילה למנהל בתי משפט , בבקשה לברר את הדברים בפגישה אישית . כשהתחוור שהאינפורמציה המועברת על ידי משמשת לשכתוב אינפורמציה במאגר כדי להסוות פעולות להכשלת הליכים , פניתי לשופטת מרים נאור בבקשה להיפגש עימי תוך שאני מציג לה את מנעד הראיות ומבקש שהדברים לא יועברו להנהלת בתי משפט לאור הנסיבות . למרות שלא התקבל כל מענה המשכתי לשתף אותה בממצאים . מעל לחצי שנה לאחר העברת הפנייה שלי לנשיאה קיבלתי מייל ב- 7 לינואר 2016 ( במקביל לעריכת בדיקת האבהות )ממנהלת אגף לביקורת פנים בהנהלת בתי משפט הגברת עופרה תם . למייל צורף מכתב שעליו מכותבים מנהל בתי המשפט השופט שפיצר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט ברק לייזר ונשיאת בית משפט עליון השופטת מריים נאור .

מכתב זה התייחס לפנייתי לנשיאה ובו נטען כי בדיקה של הנהלת בתי משפט מצאה כי לא עלה כל פגם בהתנהלות בית המשפט ולטענותי אין בסיס .מסר זה עומד בניגוד למכתב עצמו החושף תמונה הפוכה לחלוטין . המכתב שהתקבל ב- 7 לינואר צפה פני עתיד בנשאו תאריך של 29.4.16 .מעל כחודש לאחר שאמורים היו להתקבל תוצאות הבדיקה וכחודש לאחר שהתקבלה בפועל ( לאחר לחצים חוזרים והשהיות )בירור שנערך על ידי הבהיר כי ממצא זה חושף מניפולציה ,שמחייבת השארת עקבות במערכת , ובכל דרך חושפת התנהלות ממניעים זרים .התאריך העתידי אינו מקרי ונועד להביא לסגירת כל ההליכים שפתחתי ,ולדחייה רבתי של כל טענותי . מניפולציה זו נעשתה כבר במקביל לעריכת בדיקת האבהות , כאשר להנהלת בתי משפט ולנשיאה היו ידועות התוצאות מראש.כמו כן מכתב מסוג זה מחייב את הסכמת הנשיאה .המניפולציה נחשפה כתוצאה מרשלנות של הגברת עופרה תם , שהעבירה את המייל עם המכתב מוקדם משתוכנן . מועברים סימוכין למכתב ולמייל שהתקבל .

לאור ההשהייה והעיכובים בקבלת התוצאות , עשוי בהחלט להיות שהתוצאות היו אמורות להשלח לבית המשפט בסמוך ךתאריך המכתב קרי ה- 29 לאפריל 2016 ולהוות סימוכין לדחיית כל טענותי .

כדי להבין מדוע השלטון המקומי הפעיל מנגנונים אלו ולהיכן עוד המנגנון מגיע , נדרש הייתי לחשוף מה השלטון המקומי מנסה להסתיר .!

בנסיבות אלו היה ברור כי לא ניתן לנהל הליכים משפטיים . ולכן פניתי ביום הזיכרון ( ערב יום העצמאות ) טלפונית ליחידת יחה(להב) וביקשתי להיפגש על מנת להעביר להם את החומר שבידי לבירור הדברים . לאחר שהתבקשתי לתת פרטים מזהים , נאמר לי כי יפנו אלי במהלך השבועיים הבאים לקביעת פגישה . לאחר כחצי שעה חזרו אלי טלפונית ווהודיעו כי הם מעוניינים להיפגש עימי כבר למחרת בערב יום העצמאות . בבואי לפגישה נשאלתי אם אני מוכן להעיד והשבתי בחיוב . במהלך הפגישה עם שני קצינים מהיחידה , נשאלתי בין הייתר שתי שאלות שהצביעו על כך שהחומר הקשור לשלטון המקומי אינו זר להם .

השאלה הראשונה נסבה סביב השלכות הרוחב של הדברים שהוצגו והשנייה לגבי מניע פוליטי של ראש עיריית נס ציונה דאז יוסי שבו . לגבי שתי השאלות לא ראיתי לנכון לספק מידע לא מבוסס .

בשלב שבו חשפתי ראיות כנגד גורמי השיפוט השונים , נוצר קשר בין הקצינים לגורם שלא היה נוכח בחדר ( תקשורת אלחותית ) . במקביל נמסר לי כי הם יאלצו תוך פרק זמן קצר לסיים את הפגישה ויקחו את חומר הראיות שהבאתי להמשך טיפול ובדיקה . לאחר דקות ספורות דקות הגיע מפקדם .ולאחר התייעצות קצרה עמו נמסר לי על ידם כי הם חייבים לסיים את הפגישה באופן מיידי ונאסר עליהם לקבל את חומר הראיות או כל חומר אחר שהבאתי . בשיחה עם מפקדם נאמר לי כי מדובר בהחלטת גורם בכיר ואין זה בידו .

הפגישה הבהירה לי כי קיימים כנראה השלכות רוחב רחבות מאלו שנחשפתי אליהם עד עתה , כי הנושא מקושר למניעים פוליטיים , כי גורם אכיפה בכיר מעורב בדרך זו או אחרת בקצה הקרחון שחשפתי , וכי הזימון ללהב (יחה ) נעשה על מנת לברר מה המידע שאליו נחשפתי .

עדכון מיום שבת השביעי לספטמבר 2019

עקבות הפגישה בלהב בשבוע השני של מאי , החלטתי לברר מי הגורם בכיר שהורה על אי קבלת החומר . ולכן שלחתי מידית את החומר ישירות למפכ"ל המשטרה רוני אלשיך וביקשתי לקיים פגישה עמו . מאחר ולא התקבל כל מענה שלחתי פעם שנייה את החומר למענו – גם הפעם בדואר רשום אקספרס . גם הפעם לא התקבל כל מענה . במסגרת מאמצים להביא לחשיפת הפרשה נוצר קשר ביני לבין קצין משטרה בכיר לשעבר . במקביל לפגישה התקבלה שיחה מיחידת החקירות והמודיעין של משטרת ישראל בירושלים , שבא נמסר לי כי לאור פנייתי נעשתה חקירה שבסיומה הוצא דו"ח שאותו הם מבקשים לשלוח אלי . הגורם שיצר את הקשר ביקש את פרטי כתובתי . שאלתי מדוע היא נדרשת לכתובת שנמצאת כמעט בכל אחד מדפי החומר שנשלח פעמיים . לא קיבלתי על כך תשובה אך מסרתי את פרטי .

אחר למעלה מחודש קיבלתי את המכתב המצורף המציין המתבסס לכאורה על דו"ח מצורף מיחידת חקירות ומודיעין שלא צורף . לאחר למלה מחודש נוסף באוגוסט 2016 קיבלתי את הדו"ח מיחידת מודיעין וחקירות הטוען לכך שהטענות שהעליתי בחומר נבדקו ולא נמצא בהם דבר . הדו"ח לכאורה הנו מצג שווא המתייחס לטענות לכאורה בעוד אני העברתי את אותה מסכת ראיות שהוצגו במסגרת פרסומי וראיות רבות נוספות .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d7aad7a9d795d791d794-d7a8d790d7a9d795d7a0d794-d79ed794d79ed7a9d798d7a8d794.jpg

תגובת המשטרה המותירה בידי אפשרות להעביר חומר בעל אופי שכזה לתחנת המשטרה הקרובה לאזור מגורי , היעדר התייחסות לאף אחת ממסכת הראיות שהועברו למטה , הבהירה לי היטב שהמפכ"ל רוני אלשיך הוא הגורם שחסם את בירור הדברים וקבלת החומר בלהב . מהשתלשלות הדברים ובכלל זה הפנייה לקבלת פרטי כתובתי להעברת דו"ח שהועבר לאחר כחודשיים , סביר להניח כי חוקרי יחידת החקירות והמודיעין במטה המשטר לא ראו כלל את החומר שהועבר אליהם .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d7aad7a9d795d791d794-d7a9d7a0d799d799d794-d79ed794d79ed7a9d798d7a8d794.jpg

בשנת 2013 במקביל לקבלת מינוי אצל השופטת רות רונן מהמחקה הכלכלית בבית משפט מחוזי בתל אביב :" כפי שהתברר תביעה ייצוגית גדולה כנגד עיריית נס ציונה על גבייה לא חוקית של אגרת שמירה התנהלה באולמה של השופטת רות רונן באותה תקופה והגיעה לשלבים מתקדמים . התביעה עסקה בסוגיות משיקות ומשלימות לאלו שאליהם נחשפתי במסגרת חוות הדעת שנתתי מספר שנים קודם לכן .צירוף הנסיבות של התביעה הייצוגית מחד , מינוי אצל השופטת רות רונן כמומחה ממונה , והסיכול הממוקד -לא נראה לי מקרי ובוודאי חייב בחינה .

אשר על כן הגשתי בקשה לבית המשפט לעיין בחומר התביעה הייצוגית .בית המשפט העביר את הבקשה לתגובת הצדדים . התובע המייצג שזכה חלקית בתביעתו הסכים מידית ואילו העירייה העביר התנגדות נחרצת ויש לומר מאוד לעומתית.:

מכתבה של עו"ד גראף פותח בסעיף 2 ומביא את טיעוני הרשם ניר נחשון כפי שהובאה במהלך הבלוג בו הוא מקבל את החלטתי להתפטר מהתיק .לאחר תשתית זו טוענת עו"ד גראף נציגת העירייה כי אין כל קשר בין האירועים , כאשר היא חולקת על האפשרות שהחומר עשוי לשפוך אור או לקדם בירור או עניין כלשהא הכרוך בעניין " מומחה בית משפט שכשל בתפקידו "

בסעיף 5 ממשיכה עו"ד גראף וכותבת :" דברים קשים אלו נאמרו ונכתבו על ידי רשם ההוצאה לפועל באשר למר ברגמן, ויש בהם כדי ללמד על התנהלותו של המבקש כנגד המערכת המשפטית כולה , אין ספק כי מילים כדורבנות כפי שנכתבו בהחלטה לא נכתבות על ידי בית המשפט שבשגרה, ועצם כתיבתם מדבר בם עצמו , אי לכך שבוודאי שאין להעניק למבקש פרס בגין זילותו במערכת כולה " היא ממשיכה וטעונת " נראה כי מאחורי בקשת המבקש לעיון עומדים מניעים של "מסע דיג"ו/או סיבות פסולות ונסתרות אשא אין מקום לתת להם לגיטימציה מטעם בית משפט לבקשתו לעיון".

בסעיף 6 מפנה עו"ד גראף לסעיף 4 (ד) לתקנות בית משפט : " בבואו לשקול בקשת עיון,ייתן בית המשפט את דעתו בין השאר , לעינינו בתיק של המבקש , לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון , וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם עיון בבקשה "

בסעיף 7 חותמת עו"ד את טיעוניה ומביאה ציטוט מפסק דין של השופט י. מרזל עא" 8849/01 פסק דין פקיד שומה מפעלים גדולים נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ " כך למשל , כקבוע בתקנה4 עצמה , אין די בעצם הרצון של אדם לעיין בתיק בית משפט , אלה שנדרש הוא להצביע על טעם לבקשה " .

בית המשפט ביקש את תגובתי לתגובת העירייה , ולאחר קבלת תגובתי , אישר בהחלטתו את בקשתי לעיון בחומר .

במקביל להתנהלות זו , העברתי מספר חודשים קודם לכן בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לקבל אסמכתה לסיום השירות של ילדי אורית , כדי להפסיק את חיובי המזונות בתיק . הבקשה נדונה על ידי הרשמת קדאעי שהורתה לאורית להעביר ללשכה את האסמכתאות . מצורפת החלטה .

מאחר שאורית לא העבירה במהלך שבועות רבים את האסמכתאות , ולא עמדה בהחלטות נוספות של הרשמת קדאעי ובזמנים שקצבה , העברתי בקשה נוספת ובה ביקשתי כי יפסק כנגדה הוצאות ובית המשפט יעקוף עליה את העברת המסמכים . רק לאחר למעלה מחודשיים מיום החלטת הרשמת קדאעי להעברת האסמכתאות הועברו האסמכתאות להוצאה לפועל על ידי אורית .

העברת האסמכתאות חשפה כי אורית נמנעה מלדווח על סיום שירותו של הבן שסיים את שירותו מספר חודשים קודם לכן , ובכך למעשה גרמה להמשך החיובים בתיק . למרות זאת ובאותה הזדמנות בתגובתה היא בקשה להוציא צו מאסר כנגדי בגין החוב .

העברת האסמכתאות חשפה כי אורית נמנעה מלדווח על סיום שירותו של הבן שסיים את שירותו מספר חודשים קודם לכן , ובכך למעשה גרמה להמשך החיובים בתיק . למרות זאת ובאותה הזדמנות בתגובתה היא בקשה להוציא צו מאסר כנגדי בגין החוב .

הבקשה של אורית וההחלטה זו של הרשמת החלופית אפרת אזולאי חנוביץ ,התקבלה במקביל להחלטת בית המשפט שאישרה את בקשתי לעיון במסמכים .ראי לציין כי הפעם הבאתה של הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ , נעשתה שלא על בסיס שינוי בסטטוס של הרשמת קדאעי שניהלה את ההליך עד להחלטה זו . כשהשתחררתי מהמאסר התברר כי צו המאסר והמאסר עצמו נעשה בניגוד לחוק. הצו הוצא ללא הוצאת דרישה לתשלום אגרת מאסר כמחויב בחוק ובהמשך המאסר בוצע ללא תשלום של אגרה המחויבת לפי חוק .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא 22-1.jpg

קודם למאסרי קיבלתי לידי את חומר התביעה הייצוגית . עם התחלת למידת החומר הבנתי מדוע הוצא צו המאסר ומה עיריית נס ציונה והשלטון המקומי לא מעוניינים שייחשף .

עדכון מיום רביעי ה- 11 לספטמבר 2019

על מנת להבין את משמעות הממצאים שנחשפו עם קבלת חומרי התביעה הייצוגית והחקירה שנערכה בעקבותיהם יש לעמוד על מספר עקרונות בסיס שעליהם אמורה להיות מושתת מערכת הכספים בשלטון המקומי כפי שנקבעה על ידי הרגולטור .

את פעילות השלטון  המקומי ניתן לחלק לשני מגזרים עיקריים ולפעילות סמך המתבצעת בדרך כלל באמצעות חברות כלכליות שמרכזות בדרך כלל פעילות בעלת אופי כלכלי ( רווח והפסד ) : שתי הפעילויות המרכזיות היה הפעילות השוטפת המתבצעת באמצעות התקציב הרגיל וממומת בעיקרה באמצעות תשלומי הארנונה והפעילות הבלתי רגילה שעיקרה המנוהלת באמצעות תקציבים בלתי רגילים ( תב"רים ) וכוללת בעיקר תקציבי פיתוח . פעילות זו ממומנת בעיקר באמצעות אגרות והיטלים המוטלים על הציבור וכן מענקים ומלוות ממשלתיות .

כדי להבטיח שגיוס מקורות כספיים באמצעות אגרות והיטלים מהציבור  לא יהוו למעשה כלי לגבייה כפולה של משאבים מהציבור , נקבע מפורשות שהאגרות יממנו אך ורק פעילות בלתי רגילה שלא מבוצעת במסגרת התקציב הרגיל .

כדי להבטיח שמצב זה אכן יתקיים הרגולטור בישראל כמו גם רגולטורים אחרים בעולם קבעו פר סטנדרטים מחייבים( הוראות ) : 1.שלא יותחל בביצוע תב"ר קודם לאישורו על ידי הרגולטור ובכלל זה אופן מימונו .2. שכל תב"ר ינוהל בחשבון בנק נפרד שלא יכול להיכנס ליתרת חובה .3. שהתבר חייב להיות מאוזן או ביתרת זכות וכל הגדלת תב"ר מחייבת אישור הרגולטור . 4. שאם סיום ביצוע התב"ר הרשות המקומית מחויבת לדווח הן למועצה והן לרגולטור על סיום התב"ר ועל יתרת הכספים בו , ולקבל מהרגולטור אישור לגבי העברת הכספים לתקציב הרגיל .ארבעת הוראות ייסוד אלו הינם הבסיס למניעת חיוב וגבייה כפולה .

בדרך כלל תב"רים מרכזים פעילות פיתוח בעלת אופי הנדסי המחייבת הבנה עמוקה של כתב הכמויות העומד בבסיס התבר . אשר על כן דווקא בחינת תב"ר השיטור המשולב שמומן באמצעות אגרת שמירה ומופעל בורסיה כזו או אחרת ברוב השלטון המקומיץ עשוי לשפוך אור על אחד מהממצאים בעלי ההשלכות הגלובליות המשותפות לרוב השלטון המקומי

השיטור המשולב ואגרת השמירה שעיריית נס ציונה הייתה אחת החלוציות להנהיג התחילה לרקום אור וגידים בשנת 2001 בעקבות באינתיפדה השנייה . ראש עיריית נס ציונה דאז יוסי שבו פנה למשרד הפנים בבקשה לחוקק חוק עזר אגרת שמירה כשהוא טוען כי האינתיפדה יצרה אילוצים בלתי אפשריים על המשטרה שאינם מאפשרים לה לפעול במקביל לשמירה על שלומם של התושבים והרכוש ולכן מחויב להקים כוח שיטור לתקופת החירום , שיסיע למשטרה הן כנגד פעילות פח"ע והן בשמירה על התושבים והרכוש כנגד פורצים ופעילות פלילית אחרת .

אם זאת כבר בהצעה שהוגשה למשרד הפנים המפרט כלל שתי ניידות המאוישות בשוטר ובפקח המסירות 24 שעות ביממה בשלוש משמרות , קרי מבוססות למעשה באופן מהותי על כוח משטרה מיומן ועל תקציב המשטרה . בחוק העזר שחוקק לצורך השירות נקבע כי השירות הוקם כמענה חירום לתקופה מוגבלת בעקבות האינתיפדה על מנת להבטיח את שלום ציבור ורכוש התושבים ולמנוע פעילות פח"ע .

להלן טבלה המרכזת את הממצאים הכספיים שנחשפו בבחינת החומר שהתקבל מהתביעה הייצוגית .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא image-4-2.png
סך ההוצאות בתחשיב להפעלת השירות (תחשיב המפרט שעל בסיסו נקבעה האגרה בחוק ) הסתכם בכ- 1.79 מיליון ש"ח . האגרה למ"ר חושבה על בסיס של 1 מיליון מ"ר בנוי לשנת 2000 . בחינת התחשיב חשפה כי כבר במסגרת התחשיב הועמסו כפל הוצאות , הוצאות עודפות לא רלבנטיוות ( בניגוד לאופי התפעול בהיקף שנתי כולל של כ- 408 אלף ש"ח לשנה .

ביקורת שנעשתה על ידי מבקר המדינה בשנת 2006 העלתה כי השירות הופעל עד ה- 2005 במתכונת מצומצמת ( משמרת אחת ובהמשך שתיים,ללא עדכון החיוב והגבייה בפועל להיקף המצומצם . כמו כן עלה כי אגרת השמירה לא התעדנה בגין גידול דרסטי בהיקף מ"ר בנוי שנוסף . ממצא נוסף בעל משמעות קריטית העלה כי במסגרת השירות חלק מהפקחים המצוותים לסיור פועלים בעת פעילותם במסגרת השיטור המשולב כפקחים בחלוקת דוחות . פעילות כפולה שיש בה כדי להצביע על המניע האמיתי שלשמו נוצר השירות .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא image-5-3.png
ההשלכות הכספיות של הממצאים שעלו הן במסגרת דו"ח מבקר המדינה והן בבחינת התחשיב המנופח עובדו וכמתו בטבלה לעיל להיקף מצטבר כולל של כ- 4.2 מיליון ש"ח חיוב וגבייה עודפת לשנים 2003-2005 .( ללא השלכות הכספיות מפעילות כפולה של פקחים ) .

עד כאן התמקדה הבחינה בהשלכות הכספיות העולות מבחינת תאימות הפעילות של השיטור המשולב מול התחשיב ובחינת התחשיב עצמו . כדי לבחון את כל ההשלכות הכספיות הנגזרות מפעילות השיטור המשולב בין השנים 2003- 2011 התמקדה הבחינה בדוחות הכספיים של מגזר השיטור המשולב לשנים 2003-2011 ( כפי שנערכו על ידי עיריית נס ציונה )

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא image-6.png

מאידך בחינת היקף ההוצאות שהועמסו על המגזר לאותן שנים הצביע על היקף הוצאות עודפת מצטברות של כ-18.2 מיליון ש"ח – דבר שהביא לשחיקת כל עודף ההכנסות וליצירת גרעון בתקציב התב"ר .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא image-7-1.png

גירעון זה שנוצר בתב"ר בעקבות עודף ההוצאות שהועמסו עליו , מעבר להיותו עמד בניגוד לעקרונות המנהל התקין המחויבים , אינו מאפשר ניהול עילות התב"ר בחשבון בנק נפרד , ומשכך מונע כל אפשרות לבקר כיצד ועל מה הוצאו הכספים וכיצד נוהלו . ( כך הושג נטרול כל מערכות הבקרה )

על מנת לבחון מהם מרכיבי עודף הוצאות רחב היקף זה ( מעבר לתקציב ) נבחנו מרכזי ההוצאות העיקריות :

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא image-8-2.png
הטבלה מרכזת את מרכז ההוצאות הישירות עבור שמירה ואבטחה כפי שנרשמה בדוחות המגזר . מהטבלה עולה כי מסך כולל של הוצאות בהיקף מצטבר של כ- 18.6 מיליון ש"ח לשנים הרלבנטיות כ- 10.8 מיליון ש"ח הנן הוצאות עודפות שהוצאו על פעילות שמירה ואבטחה שוטפת שהינה חלק מהפעילות השוטפת של התקציב הרגיל. הוצאות אלו כוללות שמירה בגני ילדים במוסדות ועוד .
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא image-9-1.png

המרכיב הדומיננטי השני בהוצאות העודפות כפי שעלה הנם התקורות שהועמסו על המגזר . הנתונים מורים כי העירייה העמיסה תקורה עודפת של כ- 6.7 מיליון ש"ח בשנים אלו על התב"ר . תקורה זו כוללת הוצאות שוטפות שאינן קשורות למגזר ואסור בתכלית האיסור להעמיס המגזר . כדי להבין את המשמעות של העמסה זו אבהיר . הוצאות הקב"ט ושאר ההוצאות המפורטות לעיל ממומנות באמצעות הארנונה . פעילות זוטרת זו של השיטור המשולב לא הביאה גידול בהוצאות אלו ובוודאי שלא בהיקפים שהועמסו . משכך העמסה זו משמעותה כפל חיובים שמומן באמצעות כפל גבייה . בנוסף לשני מרכיבי הוצאות עודפות אלו העירייה העמיסה גם היקף מסוים של הוצאות הוניות עודפות שהשלימו את ההיקף הכולל של ההוצאות העודפות שנמצאו .

ההשלכות הכספיות של כל גבייה זו בתב"ר אחד בלבד לאורך השנים 2003-2011 אינו מסתכמות ב- 18.3 מיליון ש"ח . וכאן יש להזכיר את ממצאי ביקורת מבקר המדינה שהעלתה כי למעשה חלק מהפקחים שפועלים במסגרת השיטור המשולב למעשה פועלים בבה בעת ( באותן משמרות ) כפקחים . דהיינו העירייה מצאה מקור מימון מיוחד על מנת לממן פעילות שוטפת של פקחי העירייה בהיקף שעשוי להגיע לכ- 35 מיליון ש"ח רק לשנים 2003-2011. זוהי המשמעות הכספית הכוללת שחשפו הממצאים בהתייחס לתב"ר אחד בלבד .במקרה זה אין מדובר אף על פעילות שמירה ואבטחה שוטפת .

השיטור המשולב וחוק עזר אגרת שמירה בעיריית נס ציונה היה בבחינת "בלון ניסוי", שלאחריו הצטרפו מרבית העיריות . החוק למעשה אפשר הטלת מס ארנונה נוסף על הציבור באמצעות מראית עין של אגרה לשירות "חלול " . על בסיס בלון ניסוי זה – הוקם בהמשך השיטור העירוני , שהינו כח שיטור הכפוף לראש העיר במקביל לרשויות האכיפה ( המשטרה ) . ראשי הרשויות בניגוד לגורמי האכיפה עמדו על כך שכוח שיטור זה יהייה כפוף אליהם . וכך השיגו ראשי הרשויות המקומיות שתי יעדים מרכזיים : העמקת הגבייה וספיגת כספים מציבור התושבים ויצירת כוח אכיפה עירוני הנתון לסמכותו של ראש העיר (משטרה עירונית ).

כפי שהתחוור בהמשך התנהלות גרעונית בתבר"ם שאינה מאפשרת לכאורה פתיחת חשבון בנק , אינה מתייחדת לתב"ר אחד אלה לעיתים לעשרות תבר"ם כפי שמעלים ממצאים חוזרים של דוחות עיקרי הממצאים מטעם רואי החשבון של משרד הפנים . ממצא זה נמצא הן בעיריית נס ציונה, והן בהיקף ניכר של הרשויות המקומיות ובעיקר במובילות שבהן .

התנהלות זו אכן לא אפשרה בקרה כספית על פעילות המגזר – ובכך תאמה את מדיניות העירייה . אך הטבלה האחרונה שהוצגה העלתה במקרה ממצא שעשוי להיטות בעל משמעות רחבה וגלובלית כפי שמעלים הממצאים בהמשך .

פעילות המוקד העירוני מנוהלת כחלק מפעילות החברה הכלכלית למרות שאין מדובר בפעילות כלכלית במהותה . במסגרת תב"ר השיטור המשולב חלק לא מבול מפעילות זו הועמס על התב"ר למרות שהזיקה בין פעילות השיטור המשולב לפעילות המוקד הנה אזוטרית . הממצא משקף לכאורה העמסה כפולה של הוצאות המוקד הן בחברה והן במסגרת הפעילות של העירייה ( תב"ר השיטור המשולב ). כפל העמסה זה היה אמור להתבטל באמצעות חיוב העירייה על ידי החברה הכלכלית לשירות שניתן על ידי החברה כלכלית . מבדיקת הנתונים גם במגבלות הקיימות עולה כי לפחות בחלק מהשנים לא התבצע הדבר . באם ההתנהלות החשבונאית חפפה את ההתנהלות מול רשויות המס , המשמעות לכך היה אי תשלום מס בהיקפים ניכרים . בחינת ממצאים במישור הגלובלי ( השלטון המקומי ) מצביעים כי קיימת סבירות שסוגיה זו היה סוגיה גלובלית .( יובא בהמשך ) .

וכיצד מתנהל הרגולטור בהקשר לכל הממצאים : בשלב הראשון שהמפרט עם התחשיב מגיע לרפרנט הביטחון במשרד הפנים להמלצה הוא מצידו אינו מוצא כל פגם במפרט ובתחשיב למרות כפל ההוצאות שהועמסו על התחשיב והיעדר הצדקה תפעולית להן . בשלה השני שברור שהפעילות לא מתבצעת על בסיס חוק העזר , הרגולטור מוציא שני הוראות מנכ"ל שאינו טורח לוודא את ביצועם . ואז לאור תובענות ייצוגיות בשנת 2011 הרגולטור "מכשיר את השרץ "וקובע כי האגרה שנקבעה במסגרת חוק העזר יכולה לממן כל פעילות שמירה ובטחון שוטפת .וכדי להבין את מדיניות הרגולטור באשר להתנהלות זו , שהינה המשך לממצאים שהתגלו בחוות דעתיבאשר לכפל חיובי הארנונה וממצאים שיוצגו בהמשך.

עד כאן נבחנו הממצאים ברמה הנקודתית : סקירת דוחות עיקרי הממצאים של עיריית נס ציונה בשלב הראשון לשנים הרלבנטיוות חשפה ממצאים מאמתים ומשלימים גם ברמה הגלובלית :

הדוחות העלו שכמות לא מבוטלת של תבר"ם בעירייה מנוהלים בגירעון תקציבי של בהיקף כולל של מיליוני שקלים דבר שאינו מאפשר ניהול תב"ר באמצעות חשבון בנק נפרד ובקרה כספית על התב"ר .כמו כן נמצא כי העירייה אינה ומדווחת למועצה וכן לר למשרד הפנים על תב"רים שבהם יש יתרת זכות ( עודף תקציבי ) בעת סיומם . כמו כן נמצא כי למספר עשרות מעובדי העירייה והמועצה הדתית יתרת חוב בגין ארנונה העולה על שבעה מיליון ש"ח לסוף שנת 2016 , יתרה העולה משנה לשנה פר חייב ובאופן אבסולוטי .

כדי לשקף את המדיניות של משרד הפנים (הרגולטור ) בהקשר להתנהלות העירייה – מספיק לציין שמשרד הפנים העניק במהלך אותן שנים פרס ניהול פיננסי מצטיין לעיריית נס ציונה . לא נותר אלה להסיק את שמתבקש , כי התנהלות זו תואמת את מדיניות הרגולטור .

אך הממצא המשמעותי ביותר נוגע ליתרת חובות הארנונה לסוף השנה ולהיקף החוב המסופק והאבוד הכלול במסגרת יתרת חוב זו. אוי להדגיש כי יתרת חובות הארנונה מהווים את הנכס השוטף המרכזי של העיריות .

להלן מובא דוח מרכז המתייחס למרכיב החובות המסופקים והאבודים הכלולים ביתרת חייבי הארנונה לסוף השנים 2005 -2006 עבור מספר עיריות מובילות .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d797d795d791d795d7aa-d790d791d795d793d799d79d-d795d79ed7a1d795d7a4d7a7d799d79d-d791d792d799d79f-d790d7a8d7a0d795d7a0d794-2016-2015.gif
פי שמציגה הטבלה בשנת 2015 סך היקף החוב המספק והאבוד מתוך כלל יתרת החייבים הסתכמה ב- 135 מיליון ש"ח מתוך יתרת חייבי ארנונה בסך כולל של כ- 218 מיליון ש"ח . נטרול חובות מסופקים ואבודים אלו מהמאזן ( ראה/י בהמשך ) יוצרים גרעון הוני של כ- 133 מיליון ש"ח . בעיריית תל אביב היקף החייבים לסוף שנת 2015 עמד על כארבע מיליון ש"ח, ויתרת החובות המסופקים אבודים הכלולים ביתרה זו הסתכמה בכ- 2.9 מילייארד שקל .ראוי להדגיש כי עבור חובות מסופקים ואבודים הנכללים ביתרת החייבים לא נעשתה הפרשה לחובות מסופקים

הבהרה : חוב מסופק הינו חוב ( נכס שוטף במאזן) שסיכוי גבייתו אינה וודאית , וראוי ליצור בגינו הפרשה במאזן כדי לשקף את תמונת הנכסים באופן ראוי. חוב אבוד לעומת זאת , אינו בר גבייה ולכן יש למחוק אותו מהספרים , וליצור הפסד שעשוי להביא לגירעון הוני . ( תלוי בהיקף המחיקה ). אי לכך אופן הדיווח שנהיתן במסגרת הדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות עומד בניגוד לכללי חשבונאות ודיווח כספי אלמנטרי מקובל.

במצב שנוצר כדי לקבוע מהו היקף חובות הארנונה התקף ( נכס שוטף ) במאזן העירייה ומהו חוב אבוד שייש למחקו וליצור בגינו הפסד וכפי הנראה גירעון הוני ,נדרש היה לקבל את דו"ח גיול חייבי הארנונה בעיריית נס ציונה. דו"ח שהינו דיווח בסיסי אלמנטרי בכל ישות . דו"ח זה מצביע על גילו של החוב והרכבו .ככל שהחוב ישן יותר הסבירות שהינו חוב אבוד גבוהה יותר . בנוסף לכך , כאשר מדובר בנכסים מסחריים , ניתן בדרך כלל לקבוע בוודאות שמדובר בחוב אבוד ,בהקשר לנישומים שאינם קימים עוד ( חברות ועסקים ) .

קיימת זיקה לפחות לכאורית בין כפל חיובי ארנונה לבין היקפי החובות האבודים מסופקים שנמצאו במסגרת הדיווח :חיוב כפול שנרשם ולא נגבה , יוצר נכס פקטיבי במאזן שלא יגבה לעולם ובאופן ההתנהלות של השלטון המקומי יצביע לכאורה על הון עצמי חיובי או על גירעון הוני נמוך משמעותית מזה הקיים בפועל . במידה והחיוב הכפול נגבה הרי העירייה הצליחה לייצר מרוק כספי יש מאין באמצעות גבייה לא חוקית .

נשאלת השאלה : מדוע לייצר נכס פקטיבי , והתשובה היא : להסבות פעילות לא חוקית שבה מועברים היקפי מזומנים במיליוני שקלים ויותר לגורמים שונים באופן בניגוד לחוק.

נשאלת השאלה : מדובר בנכסים פקטיביים היוצרים הון פקטיבי ומסווים הפסד , כיצד אםן כן חלק מהרשויות המקומיות שבהן הדבר מתבצע מציגות עודפי מזומנים ?

כאן נכנסת לתמונה התנהלות התב"רים השונים שמאפשרים גיוס מקורות מהציבור בעיקר עבור פעילויות שוטפות או פעילויות פיתוח שהיקפם הכספי נופח בהיקפים ניכרים כפי שנמצא בעבר במספר עיריות . כדי לאפשר מצב זה נדרש לנטרל את מערכות הבקרה הפנימית כפי שאכן נמצא , ובמקביל לפעול בניגוד לאותן הוראות שנקבעו כדי להבטיח מנהל תקין . ממצאי דוחות רואי החשבון של משרד הפנים ודוחות מבקר המדינה עולים בקנה אחד עם התנהלות שכזו כפי ששוקפה בפרסום זה .

הטבלה המובאת למעלה ( מדגם נתוני חובות מסופקים ואבודים מעיריות נבחרות ) מבהירה כי מדובר בהתנהלות גלובלית . ולכן על מנת לוודא את מהותם של אותן חובות מסופקים ואבודים המהווים לכאורה את הנכס השוטף העקרי במאזן העיריות פניתי במסגרת חוק חופש המידע למספר עיריות ובכללם : עיריית נס ציונה , תל אביב , חולון , ראשון לציון , רעננה , ועוד לקבלת דוחות גיול חייבים מסופקים ואבודים לשנת 2015 ללא פירוט שמי ופרטים מזהים .

ראוי לציין כי מדובר בדוח סטנדרטי בסיסי המופק כחלק מהתנהלות כספית שוטפת בכל יישות כלכלית . הארנונה לסוף שנת 2015 ללא פרטים מזהים לגבי החייבים מפאת זכות הפרטיות למרות שזכות זו אינה תקפה לגורם מסחרי .(אך ורק כדי למנוע מכשלות מיותרות ).

ואז התברר כי מידע אלמנטרי זה (שאינו דיסקרטי ) הינו בבחינת " סוד מדינה " .כאשר הרשויות בטיעונים שונים ומשונים מסרבות לספק אינפורמציה זו . תגובתן של העיריות לא הפתיע אותי היות וחשבונות החובות המסופקים והאבודים הינן למעשה " תיבת פנדורה " שפתיחתה חושפת באופן שאינו מותיר ספק כיצד העירייה " מיבשת " את מקורותיה קרי כספי הציבור , מה המצב הפיננסי האמיתי של הרשות המקונמית , וכיצד רשות מקומית פועלת במהלך שנים בגירעון הוני שעשוי להגיע למיליארדי שקלים , קרי : למעשה בחדלות פירעון .

בהמשך לקבלת תגובה בעלת אופי דומה מעיריית תל אביב , פניתי בפנייה נוספת לעירייה בבקשה לקבל את דוחות הגיול של כלל החייבים לסוף שנת 2005 ללא פרטים מזהים של החייבים ( בניגוד לדו"ח גיול של החובות האבודים והאבודים ) . דו"ח גיול שכזה אמור לאפשר קבלת תמונה מפורטת על כלל יתרת החייבים בגין ארנונה וחיובים נוספים לסוף שנת 2015 שהסתכמה בכ-ארבעה מיליארד שקלים .

עדכון מיום רביעי ה- 18 לספטמבר 2019

מספר חודשים לאחר הפנייה החוזרת לעיריית תל אביב לקבלת קובץ חשבונות גיול החייבים( ללא פרטי החייבים ) המרכיבים את יתרת חייבי הארנונה לסוף שנת 2015 , התקבל מהעירייה קובץ שלכאורה אמור היה להכיל את חשבונות גיול חייבי הארנונה . בחינת הקובץ הבהירה כי העירייה בניגוד לבקשה המפורטת נמנעה מהעברת דו"ח גיול אלמנטרי כפי שהתבקשה , המפרט את הרכבה של כל יתרת חיוב בהתאם לתאריך צבירתה , ולחלופין העבירה דו"ח המתייחס לתחילת צבירת כל יתרת חוב לחייב.

לימוד החומר העלה כי למרות מגבלות האינפורמצاיה ניתן לקבוע את מהותן של חלק ניכר מיתרות החיוב ובראש וראשונה את מהותן של חובות שנכללו במסגרת יתרת החוב המסופק והאבוד בהיקף של כ- 2.9 מיליארד שקל לסוף שנת 2015 .

במהלך מספר חודשים נאסף ונבדק מדגם יתרות חוב בהיקף כולל של למעלה ממיליארד וחצי שקל שכלל :1.חובות ישנים וישנים מאוד בהיקף של מעל למיליון שקל לחוב 2.חובות ישנים וישנים מאוד בהיקף מצטבר של מעל ל- מיליון שקל לנכס .

סקירת בסיס הנתונים הצביע על שתי ממצאים הקשורים להרכב יתרת החובות :1.הרוב המכריע של יתרת החוב מקורו בחובות ארנונה מסחרית ( בניגוד לפרטית ) 2. חלק ניכר מאוד מיתרת חובות הארנונה נוגעת לחובות ישנים מאוד שתחילת צבירתן לפני שנת 2009 .

דוחות שנתיים של עיקרי הממצאים מטעם רואי החשבון של משרד הפנים עבור עיריית תל אביב ,העלו בין היתר שני ממצאים חוזרים בעלי משמעות וזיקה מיוחדת לגבי הממצאים שנחשפו בבדיקת קובץ הנתונים שהועבר מהעירייה :1.שבמהלך שנים העירייה אינה מקיימת את הוראות החוק ,המחייבת ניהול תב"ר( תקציב בלתי רגיל ) באופו נפרד ובאמצעות חשבון בנק נפרד אלה , 2.ולחלופין מנהלת את חשבונות התב"רים " בחשבון מרכז הכולל מספר רב של תבר"ים ( ובכללם תקציבי פיתוח ) . המשמעות המעשית של ניהול זה הנה , נטרול כל יכולת לבקר פלח מרכזי זה של פעילות העירייה , ויכולת העירייה להשתמש בכספים ייעודיים אלו , בין היתר לפעילות שוטפת .

2.העדר אפשרות לתקף יתרות חוב לפני שנת 2009 , כפועל מהחלפת מערכת המחשב. לכאורה העדר נתונים (נתיב בקרה ) לגבי התפתחות יתרות חוב קודם לשנת 2009 קרי : מתי נעשו החיובים ,מה בסיב החיוב ,כמה שולם וכ"ו . ממצא זה מעמיד בספק רב את תקפות יתרות החוב שתחילת צבירתה לפני 2009 ללא תלות לבדיקה באשר למהות החוב . לאור מגבלת דיווח הנתונים שהועברו על ידי העירייה , לא ניתן לקבוע בוודאות באופן גורף לגבי חובות ישנים אלו מה דינם ולכן התחייבה בדיקה פרטנית של היקף משמעותי מחובות אלו כפי שנעשה .מצורף קישור לדוחות עיקרי הממצאים .

http://www.moin.gov.il/LOCALGOVERNMENT/local%20authority/LocalGovermentCriticism/Documents

בדיקה זו כללה היקף חוב מסחרי ברובו של למעלה ממיליארד וחצי שקל והיקף של מעל ל-150 נכסים . הבדיקה חשפה שתי קבוצות ממצאים עיקריים :

א. קבוצה ראשונה – .יצירה סיטונאית של נכסים שוטפים פיקטיביים (חובות ארנונה ) בהיקף כולל של מאות מיליוני ש"ח במנעד ווריציות . יצירה זו של נכסים פיקטיביים מאפשרת הסתרת "ייבוש "משאבי הרשות באמצעות התנהלות מאורגנת בניגוד לחוק קרי : הסתרת גירעון הוני בהיקפים של מיליארדי שקלים . כדי להתגבר על הגירעון התזרימי נדרשה העירייה במקביל להסית מקורות כספיים מתקציבי הפיתוח לפעילות השוטפת ,ולייצר תקציבי פיתוח מנופחים ומקורות לאלו כדי לממן את ייבוש מקורות העירייה .

מבדיקת החומר וחקירה פיסית לאיתור הנכסים השונים ברחבי העיר נחשפו מאות של נכסים מסחריים פקטיביים שהיוו מקור ליצירת חובות פיקטיביים נגזרים ( נכס שוטף), כשהדבר מתבצע באמצעות מנעד רחב של שיטות(ווריציות ) . במסגרת הפרסום אתמקד במספר שיטות עיקריות בליווי מדגם ראיות שימחיש כל שיטה .

ווריציה(שיטה) ראשונה

יצירת חוב ארנונה יש מאין באמצעות זקיפת חיובי ארנונה לגופי סמך של העירייה הנמצאים בבעלות מלאה של העירייה .מדובר על יתרות חוב חלקן ישנות מאוד בהיקפים של עשרות ומאות מיליוני שקלים שאינם ברי פירעון בהגדרתם ( העברה מכיס לכיס ) . חיוב(רישום ) זה יוצר מחד נכס פיקטיבי אך בנוסף בתנאים מסוימים הוא עשוי ליצור ערך כלכלי המבוסס על פעילות מתוכננת בניגוד לחוק מהיבט המס .

הבהרה : כפי שנמצא העירייה חייבה גופי סמך שונים ,וכן חברות עירוניות בבעלותה המלאה בארנונה . בין ארגונים אלו ניתן למנות את : השיטור העירוני ,החברה העירונית אחוזת חוף המנהלת את חיוני תל אביב ונמצאת בבעלות העירייה . באמצעות חיוב זה נרשם נכס פיקטיבי בהיקפים מצטברים של מאות מיליוני שקלים בעירייה . במקביל בחברה או בגוף סמך אחר נרשמה הוצאה פיקטיבית שלא הועברו בגינה מקורות כספיים אמיתיים . הוצאה פיקטיבית זו הקטינה את הרווח של הגוף הכלכלי . כמו כן ,היות וחוב זה לא נפרע נרשמה בחברה התחייבות שבמהותה הנה התחייבות הונית לעירייה .

במידה והדיווח לצורכי מס לא נטרל הוצאה פיקטיבית זו באמצעות התאמת הדיווח לצרכי מס , בגין הוצאת ,"דמי " זו .המשמעות היא אירוע היוצר אי תשלום מס בהיקפים ניכרים .

לסיכום באמצעות מניפולציה זו העירייה :

רחוב יגאל אלון 30-משרדי גופי סמך השייכים לעירייה . יתרת חוב של 28,266,966 בגין ארנונה וחיובים אחרים שתחילת צבירתן משנת 2010 .
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d7a9d793d7a8d795d7aa-d794d794d792d794-30-page-0-2.jpg
שדרות החיל 8 – משרדי השיטוור העירוני של עיריית תל אביב העירייה יצרה נכס פיקטיבי שוטף .( יתרת חוב ) בהיקף של 136 29,793 ש"ח , שתחילת צבירתו לפני 2009

חניוני אחוזת חוף (חברה עירונית )

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא 5-e1568810610292.jpg
מדגם של ארבעה חניונים של חברת "אחוזת חוף " בבעלות עיריית תל אביב .תחילת צבירתן של החובות(נכס שוטף פקטיבי ) להוציא את החניון ביהודה הלוי לפני שנת 2009 ( חוב ישן מאוד )תחילת צבירתו של החוב בחניון ברחוב יהודה הלוי בשנת 2009 .

וריציה(שיטה) שנייה

יצירת נכס פיקטיבי (נכס שוטף ) באמצעות רישום חוב ארנונה על נכס שלא קיים במהלך שנים או / ו נכסים שלמיטב בדיקתי לא היו קיימים מעולם .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d7a0d7a1-d79cd792d795d799d799d79d-22-page-0-1.jpg
נס לגויים 22 .
נרשם חוב מלפני 2009 בסך של כ- 4.8 מיליון שקל עבור קרקע תפוסה + משרד . כפי שהתמונה מצביע לא קיים בשטח משרד ( מדובר על קרקע ציבורית -צומת ). בספק רב אם אי פעם היה במקום נכס מסחרי שבגינו נרשם חוב ( נכס שוטף פקטיבי )

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא 38-1-e1568809789480.jpg
שדרות שאול המלך 38 (בצד המקביל )
יתרת חוב (נכס שוטף ) של כ- 1.36 מיליון ש"ח שתחילת צבירתו לפני 2009 ניהול מועדון ריקודים שלכאורה נמצא במקום .בכתובת ממוקם מחנה צבאי של הקרייה .( חוב ישן מאוד ).
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d7a9d793d7a8d795d7aa-167-page-0-1-1.jpg
שדרות ירושלים 57 .
יתרת חוב מלפני 2009 בסך של כ- 2.1 מיליון ש"ח בגין חיובי ארנונה על מועדון ריקודים .
כפי שהתמונה מראה אין במקום מועדון ריקודים . המקום גובל במרכז הטניס ביפו .




וורייציה שלישית ( שיטה )

רישום נכס פיקטיבי במאזן הרשות על נכסים נטושים במהלך שנים.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d7a1d7a7d799d7a6d794-d7a9d7a0d799d799d794-1.jpg
נכסים נטושים במהלך שנים . החוב ( הנכס השוטף ) הרשום במאזן הינו פקטיבי – אינו בר מימוש : הגליל 1: 13.6 מיליון שקל חלקו העיקרי של החוב נצבר עד שנת 2011 ויתרתו בשנת 2014 . הגליל 7 : 5.5 מיליון שקל שתחילת צבירתן לפני 2009 ומ-2010 . רזיאל דווד 15: כ-3.3 מיליון שקל שתחילת צבירתה לפני שנת 2009 . יפת 11 :כ- 3.2 מיליון שקל שניצברה בעיקרה משנת 2011 .

ווריצייה (שיטה )רביעית

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d790d791d795d79cd7a2d7a4d799d794-2-1.jpg
נכס מסחרי נטוש ברחוב אבולעפיה 2 (גוש / חלקה 7052/69)
חלקו של הנכס נבנה בשנת 1936 וחלקו הנוסף בשנת 1964 . תיק בניין 041405600. שטח המגרש 1035 מ"ר . הנכס כולל שלוש קומות בשטח בנוי של 3,294 מ"ר ץ לפי שומת ארנונה לשנת 2008 . יתרת סך חיובי האנונה השנתיים לשנת 2015 עומדים על 6,624,072 ש"ח , שזו גם היתרה לסוף 2015 .
הנכס נמצא באזור תעריף 3 לחישוב הארנונה השנתית שעמד על 247.44 ש"ח למ"ר לשנה.
על בסיס נתונים אלו סך החיוב המקסימלי לשנת 2015 , לא יכול היה לעלות על כ- 816 אלף ש"ח .
מסקנה נגזרת : יצירת נכס פיקטיבי בהיקף של 6.6-6.8 מיליון ש"ח .

מנעד ווריציות (שיטות) מעורבות

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא doc1_page-0001-e1568821494743.jpg
עד תחילת צבירתן של רוב יתרות החוב ( נכסים שוטפים ) לפני שנת 2009 .

עדכון מיום שני העשרים ושלוש לספטמבר 2019 (עודכן מחדש ב- 10 לאוקטובר 2019 )

במקביל לייצירת מאות נכסים פיקטיביים במעל למיליירד שקל נמצאה קבוצה שנייה של חובות חלקם ישנים בהיקף של מיליוני שקלים לחייב שהעירייה לא גבתה במשך שנים מבעלי הון ועסקים פעילים . קבוצה זו כוללת בין הייתר חניונים ברחבי העיר , רשת מועדוני ספורט , ועסקים שונים אחרים .

עסקים אלו הינם רק קצה הקרחון להיקף העסקים שבמהלך שנים העירייה אינה מפעילה כנגדם הליכי גבייה , בעודם פועלים ובמקביל אינה דואגת להבטיח את פירעון חובם באמצעות עיקולים ורישום אזהרות בטאבו (באשר לחובות בעלי הנכס ) ובכך מאפשרת העברת טובות הנאה במאות מיליוני שקלים לאותם גורמים .

גביית ארנונה מסחרית אמורה להיות פשוטה בהרבה מגביית הארנונה הפרטית ובמיוחד לגבי עסקים פעילים צבמשך שנים. לעירייה מנופי לחץ הרבה יותר חזקים לגביית החוב מאשר במישור הפרטי. בחינת הרכב החובות מגלה מצב הפוך . החוב הפרטי הינו זניח, כאשר העירייה מפעילה חברות גבייה הפועלות בנחישות אם לא באגרסיביות לגבות לגבות חובות של מאות ואלפי ש"ח – ומאידך מאפשרות לעסקים( מסויימים )למעשה להיות פטורים מתשלום ארנונה .

המשמעות המעשית היא העברת משאבים ( טובות הנאה ) למקורבים במנעד דרכים הכוללות: אי גבייה עד להתהוות חוב אבוד , אי גבייה במשך שנים מבעלי הון ומוסדות , ושילוב בין השניים : שבו מחד העירייה אינה גובה חוב מסחרי של בעל הנכס אינה מטילה עיקול על הנכס ומאפשרת את מכירתו לבעל הון .ואז כחודש לאחר המכירה , העירייה רושמת למעשה הערת אזהרה פיקטיבית על מכירת הנכס , שכמובן אינה תקפה .

חניון חצרות יפו- חברת קיסריה השקעות 

דרך שלמה 2 – יפו

This image has an empty alt attribute; its file name is 2-1-e1569240065591.jpg
חניון חצרות יפו  המוקם בדרך שלמה 2 ביפו הינו בבעלות וניהול חברה להשקעות קיסריה . החברה בבעלות איש העסקים אלברט נסימי . מנכ"ל" ל החברה הינו ד"ר מיכאל ורדי לשעבר מנהל מקרקעי ישראל .העירייה לא גבתה סך של כ- 8.5 מיליון שקל חובות ארנונה בגין פעילות חניון חצרות יפו לשנים שלפני 2009 ולשנת 2011 נכון לסוף  2015 כ- 8.5 מיליון ₪ .  מדובר על חניון פעיל

כושר וספורט Space Fix – הירקון 75

This image has an empty alt attribute; its file name is 3-e1569240184107.jpg
מכון הכושר Space Fix   הממוקם ברחוב הירקון 75 , הינו חלק מרשת מועדוני הכושר  והספורט בבעלותו וניהולו של מר חיים פרנקל ומעלה שאלות . מדובר על מועדון הפעיל במשך שנים נכון לסוף 2015 – העירייה לא טרחה לגבות היקף חוב ארנונה שמגיע לכ- 3.95 מיליון שקל בגין תקופה הקודמת לשנת 2009 . ( מדובר רק על "חובות ישנים "בהתייחסות זאת ) .לא  נמצאו אסמכתאות משפטיות לכך שמתנהל הליך משפטי כנגד המכון בגין החוב .

א.ג.ר קאר ווש בע"מ -רחוב הצפירה 13

This image has an empty alt attribute; its file name is 13-1-e1569242454613.jpg
מכון שטיפת מכוניות וחניון בתשלום  המופעל על ידי חברת א.ג.ר קאר ווש . החברה
   פועלת מסוף שנות התשעים של המאה הקודמת .מדובר על
  חניון פעיל . העירייה אפשרה צבירת חוב של כ-3.1 מיליון שקל  נכון לסוף 2015 , שנצברו עוד
  לפני 2009 .

מוסך המוביל – דרך בן צבי 100

This image has an empty alt attribute; its file name is 100-e1569240263485.jpg
מוסך המוביל  ממוקם ברחוב דרך בן צבי 100. המוסך בבעלות וניהול חברת עוז. אל . יר
בע"מ  ח.פ :513321851 .מדובר על מסך גדול הנותן מנעד שירותי פחחות צבע ועוד . 
לפי דיווחי העירייה ליום 31.12.15 למוסך חוב שלא נגבה  משנת 2012 בסך כ- 6.7 מיליון שקל .

גוש  7082 חלקה 38 –הרצל 138

This image has an empty alt attribute; its file name is img_20180928_162048.jpg
הנכס צבר חוב  ארנונה מלפני 2009 בסך כ- מיליון שקל נכון לסוף 2015 .ב- 11.3.2014  הנכס נמכר לחברת אקזיט יובלים בע"מ חפ 514812478 . בתאריך ה- 3.4.2014 כחודש לאחר העסקה ומעל לחמש עשרה שנה לאחר הצטברות החוב , נרשמה הערת הזהרה על ידי עיריית תל אביב להימנעות העסקה שנעשתה , חודש קודם לכן . חברת אקזיטו יובלים הינה בבעלות בעלי ההון יצחק ברון ורן בלינקס .

מצורפת בנספח תשובת וועדת האתיקה ותגובת עו"ד בני לב קורן שייצג את המוכרים וכן את החברה בבעלותו שרכשה את חלקם של המוכרים . מסמכים אלו לטענת וועדת האתיקה הן הבסיס להחלטתה .

החלטת וועדת האתיקה
תשובת עו"ד בני לב קורן שייצג לכאורה הן את המוכרים והן את החברה בבעלותו
מכתבה של נציגת המוכרים סיגלית רובינזון עמם אני נמצא בסכסוך עמוק שמעלה על נס את פועלו של עו"ד בני לב קורן בייצוג הכפול .
נסח מרשם החברות – חברת לב קורן נכסים והשקעות
נסח מרשם החברות – חברת קאישא השקעות (2018 )בע"מ שהוקמה לצורך העסקה בבעלות וניהולו של קובי בן שבת
יצירת אתר אינטרנט בעזרת WordPress.com
להתחיל